מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סיפור ילדותו של סבא חיים בישראל

אלה וסבא חיים ביחד
סבא חיים בילדותו
ילדות בשנות החמישים

נולדתי בתל אביב בחודש מרץ 1949.

למדתי בבית ספר היסודי המתמיד ברמת גן.  הייתי מגיע לבית הספר בשעות הצהריים. בשנות ה- 50 של המאה 20 שבהם למדתי בבית הספר היסודי ברמת גן לא היו מספיק כיתות לכל התלמידים לכן הלימודים התקיימו בשתי משמרות. הראשונה מ 08:00 עד 12:00 והשנייה מ 13:00 עד 17:00. מאחר ולא היו מספיק כיתות בבית הספר, לקחו מספר חנויות שהיו ליד בית הספר והפכו אותן לכיתות. אני למדתי בחנות שנהפכה לכיתה. הכיתות באותם זמנים היו כיתות קטנות.

בקרבת בית הספר היה בית חרושת "עלית". בבית חרושת זה הכינו דברי מתיקה, שוקולדים, וופלות, מסטיקים, סוכריות ועוד. בימים שבהם הכינו שוקולד במפעל, ריח השוקולד הגיע לבית הספר והקשה על הלימודים.

באותם ימי שנות ה-50 הקניות לבית בוצעו בצרכנייה השכונתית. המצרכים שהיו בצרכנייה לא היו רבים כמו היום. כל משפחה קיבלה תלושי קיצוב למזון. התלושים נתנו מידי חודש ובהם כל משפחה קבלה את תקציבה לבשר, חלב , שמן, סוכר ועוד מצרכי מזון אחרים, לפי מספר הנפשות במשפחה. מנות הילדים היו יותר עשירות ממנות המבוגרים.

הזוית האישית

אלה מספרת : חוויתי הייתה שסבא כל שבוע בא אלי לבית הספר והיינו ביחד שעתים בערך, ולא לכל הכיתה באו כל שבוע הסבים והסבתות. סבא חיים מספר: שמחתי להשתתף בפרויקט ולספר את סיפור ילדותי שתאר את חוויותי כילד משנות החמישים. סיפורים שנכדתי אלה לא הכירו וחוות.

מילון

עלית
בית חרושת לממתקים.

ציטוטים

”לקחו כמה חנויות והפכו אותם לכיתות.“

הקשר הרב דורי