מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בתל אביב ובתור ילד גדלתי בעיר לוד ברחוב הרב קוק.

באותם השנים הרחובות מסביב לשכונה לא היו סלולים וכן לא היו בהן מדרכות. כמו כן מכוניות לרוב לא היו כלל ולכן יכולנו באין מפריע לשחק ברחוב ללא הפרעה וללא סכנה. בשכונה  היו בתים פרטיים ישנים מאוד וכמעט בכל בית הייתה גינה או גן ירק או עצי פרי למיניהם.

בתור ילדים שיחקנו כל הזמן ברחוב בכל מיני משחקים כגון: משחקי כדור, תופסת, מחניים, שוטרים וגנבים, ובעיקר שיחקנו כדורגל.

בלינו שעות רבות בחוץ ללא כל צורך להיכנס הביתה על מנת לאכול או לשתות, כי  כמעט הכל היה ברחוב שלנו: פירות, ירקות, מים, ואפילו חלב! כי החלבנית שלנו הייתה שהייתה מחלקת את החלב עם חמור ועגלה גרה ברחוב שלנו אני זוכר את בקבוקי החלב מזכוכית.

מלבד משחקי הרחוב היו בשכונתנו גם מועדוני נוער שבהם היינו נאספים אחר הצהריים שכללו פעילויות שונות כגון: משחקי כדוריד, כדורסל, כדורעף, טניס שולחן ומשחקי לוח שונים. משעמם לא היה תמיד היינו בפעילות…

בנוסף למועדון הנ"ל היו חברים גם בתנועות נוער העובד ולומד ובמועדון גדנ"ע אוויר. במועדון זה גיליתי את עולם התעופה, היינו בונים טיסנים מעץ הבלזה. לאחר שהיינו מסיימם את בניית הטיסנים היינו מטיסים אותם בשדות הפתוחים. בעתיד עולם התעופה הפך למקצוע שלי במשך 50 שנה.

לאחר סיום בית הספר היסודי התקבלתי לבית הספר אורט של התעשייה האווירית שבו למדתי ועבדתי במשך 4 שנים את מקצוע תעופה. לאחר סיום בית הספר גויסתי לחייל האוויר ושירתתי במשך 5 שנים בבסיס תל נוף כמכונאי מטוסים.

לאחר שחרורי התקבלתי למפעל התעשייה האווירית בלוד. עבדתי בתחום המטוסים ושימשתי בתפקידים מגוונים במשך 43 שנים רצופות. בחלקן גם מעבר לים.

הזוית האישית