מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סיפור חיים של סבי במצריים

סבא ואני
סבא בצעירותו
סיפור חייו של סבי במצרים, ארץ הולדתו ובישראל בה חי רוב ימיו.

משפחה

הורי נולדו ביוון. אבא נולד בעיר סלוניקי בשנת 1896 ונפטר ב-1944. היינו 4 אחים ו-4 אחיות וכיום נשארנו שלושה, אני ושתי אחיותיי.

ילדות

אני נולדתי במצרים בעיר קהיר בשנת 1934 ב-20 לחודש מרץ (20/3/1934), גדלתי בקהיר באזור שנקרא שוברא. בשכונה חברי היו בל-בל, רוסו, מרסל ועוד… , היה לנו 6 שכנים 2 מצרים והשאר יוונים, צרפתים ואיטלקים. אני בעיקר אהבתי לשחק עם חברי בביה"ס בפינג פונג וכדורסל. בגיל 6 הלכתי ללמוד בבית ספר צרפתי, בשם ליסה פרונסה וכשהייתי בן 10, כשאבי נפטר עברתי ללמוד בבית ספר ישראלי בשם לה פרגולה. כשהייתי קטן היינו משחקים בכדור שהכנו מגרביים וגם נסענו על קורקינט שהרכבנו מקרש עץ, גלגלים וכידון.

צבא

בשנת 1955 התגייסתי לצה"ל לחיל השריון (בגדוד 82) , והשתחררתי בתחילת 1958. המבצעים שעברתי הם מבצע קדש (1956 וגם המבצע הראשון שלי), מלחמת ששת הימים (1967) ועוד… גם שירתתי במילואים אחרי שהשתחררתי מהצבא.

עלייה לארץ

בשנת 1954 ( כשהייתי בן 20 ) המשפחה שלי (שלוש אחיות, אני ועוד אח ואמא) עלתה לארץ. בהתחלה היינו במגדל העמק (בצפון) ואחרי שנה עברנו לעיר תל-אביב. העלייה לארץ לא הייתה מרגשת במיוחד אבל גם לעזוב את מצרים לא היה עצוב במיוחד. עלינו לארץ באנייה וכשהגענו לארץ שקלנו לעבור לאיטליה ( וגם לפני שעלינו לארץ עלינו לצרפת ).

עבודה

עבדתי במחלבת טרה, אמקור וניסור יהלומים (ברמת גן).

הקמת משפחה

בשנת 1963 התחתנתי עם שולה ובאותה השנה (בדצמבר) נולדה לי בת ראשונה בשם ענת, בת שנייה בשם נטע (1965), תאומות בשמות איילת וגליה (1967) ובן אחרון (ויחיד) בשם דוד (1972).

ובמרץ האחרון חגגתי 82.

העשרה:
 חינוך ולימודים בקהילה היהודית במצריים – 

"הרבה משפחות רשמו ילדיהם בבית הספר: רשת 'אליאנס' ו'אגיון'. בבית הספר היהודי: 'אל-עבאסייה' (שנקרא: 'מדרסת אל-סיביל' – שם נדרשו התלמידים ללמוד גם את השפה הערבית), וכן בבית-הספר התיכון 'קטאווי' – בית ספר פרטי השייך למשפחת קטאווי (אחת המשפחות העשירות במצרים), או בבית הספר של הקהילה היהודית סמוך לשכונת 'דאהר', ובתיכון 'ליסה פרנסה' (באבל לוק), ובית הספר היהודי 'לה פרגולה' על שם הרב מאיטליה, וכן בית הספר התיכון: 'מימונידיס' (על שם הרב הראשי של העיר). כשלא נמצאו לילדים בתי ספר יהודים באזור מגוריהם, שלחו ההורים את ילדיהם ללמוד 'בקולג' דה פרר' (אצל האחים הישועים), או בבית הספר של הנזירות 'וינסנט פאול', כמו גם בבתי ספר אנגליים לבנים ולבנות."

(מתוך: 

עידן הזהב של יהודי מצרים עקירה ותקומה בישראל – תיעוד סיפור עקירת קהילות יהודי מצרים במחצית המאה ה-20 (הוצאת ספרים "אוריון" 2014) ד"ר עדה אהרוני בשיתוף הנהלת הספר)

 
תשע"ו 2016

מילון

שוברא
שם של שכונה בקהיר

ציטוטים

”"אלוהים עם אלה שיש להם סבלנות" “

הקשר הרב דורי