מאגר סיפורי מורשת

אבא של סבא, הבר דוד בן יוסף ורבקה נולד בשנת 1923 בכפר קטן שניקרא דינוב בגליציה אשר בפולין. הוא למד בחדר עד שפרצה מלחמת העולם השנייה בתאריך 1.9.1939.

 

בגיל 16 ברח עם אביו לרוסיה בלי דרכונים וניירות זיהוי, התגייס לצבא הרוסי ושירת בתור אח בחייל – רפואה. בסיום המלחמה ערק מהצבא וחיפש את אביו. כאשר מצא את אביו חזרו יחדיו לפולין. בפולין התאחדו עם שאר היהודים. אבי אשר היה ציוני ראה מה שעשו הגרמנים ליהודים הצטרף לקיבוץ גורדוניה (של גורדוניה – תנועת נוער) שם פגש את אישתו הלה (אימי) שנולדה ב-31.12.1926 בת לאה ויצחק ברוקוביץ' בוורשה שבפולין.

 

סיימתי 7 שנות לימוד כשפרצה מלחמת עולם השנייה. כל הגברים של המשפחה עזבו מהחשש שהגרמנים יהרגו אותם. היינו בוורשה 6 שבועות תחת שלטון גרמני, ואז ברחנו בעגלות מפני שליהודים לא היה רשות לעלות לרכבת. ברחנו לרוסיה בעקבות מכתב שקיבלנו מאבי שנבוא אליו לרוסיה. ברוסיה סבלנו ממחסור מאוכל, מחלות רבות היו שם וגם שם נפטר אבי ממחלה. בסיום המלחמה חזרנו לפולין לקיבוץ גורדוניה שם פגש את אמי התחתנו ושם נולדתי אני בשנת 1948. נולדתי בתאריך 25.3.1948 בעיר שקוראים לה שוידניצה שבפולין . בן בכור להלנה ולדוד אח של ראובן ז"ל וסוניה. בפולין למדתי בבית ספר יהודי בכיתה א', וחלק של כיתה ב'.

 

בשנת 1956 התחלף משטר ביירוט הקומוניסטי בגומולקה, ואז ניתנה רשות ליהודים לעזוב את פולין. עזבנו את שוידניצה לכיוון וורשה בדרך לעלות לישראל. נסענו ברכבת לילה לוינה באוסטריה ומשם במטוס לישראל. בארץ ישראל הפנו אותנו לעכו, לשיכון "אגש". דירת חדר 1 קיבלנו מיטות סוכנות, פתיליה, עששית לתאורה.

ההורים הביאו מפולין מקרר חשמלי, תנור גז ואופנוע, אולם לא היו לא חשמל, לא גז ולא דלק לאופנוע. היה צנע בארץ, וחלוקת האוכל הייתה נעשית בתלושים. אבא היה חייט, אבל עבד בתור פועל דחק, ואמא שהייתה עקרת בית בפולין נאלצה לעזור בפרנסה ועבדה במריטת נוצות. אני המשכתי את כיתה ב', בחופש הגדול השלמתי את כיתה ג' ואז קפצתי לכתה ד'. בשנת 1958 עזבנו את עכו ועברנו לפתח תקווה על גבי משאית של דודי יקו לרחוב יצחק שדה 17 לדירה של 2 חדרים. המשכתי ללמוד בבית ספר ברמת ורבר בכיתות ה'  – ח'.

 

בר מצווה חגגתי בבית משום שלא היו לנו אמצעים לאולם. האורחים ישנו על הרצפה ואמא, עם עזרה של אחותה הכינו את כול המאכלים. את בר המצווה אזכור כול חיי משום הייחודיות. גם אחי ואחותי חגגו את השמחות בבית עם כל המשפחה. גמרתי את הלימודים בבית ספר עממי והמשכתי ללמוד בבית ספר מקצועי במגמה של מסגרות מכנית. בשנת 1964 עברנו לנחלת צבי 9 פתח תקווה, לדירת 3 חדרים וקיבלנו אני ואחי חדר לעצמנו. בשנת 1966 נקראתי ללשכת הגיוס לבדיקות לצה"ל. עקב ניתוח ביד נקבע לי פרופיל נמוך. לא הייתי מוכן  לוותר, והתנדבתי לשרת בצבא. שוחררתי מהמילואים בגיל 52. שרתתי בתור נהג מוביל של משאית. התחלתי לעבוד באסיא (מפעל לתרופות, ממנו צמחה חברת טבע) בשנת 1968 בתור מסגר. התקדמתי בעבודה ויצאתי להשתלמויות בארץ ובחו"ל. סיימתי את עבודתי בגיל 67 כמנהל אחזקה.

 

התחתנתי עם ויויאן בשנת 1972 וגרנו בדירת 2 חדרים עד שנת 1975. בשנת 2011 נפטרה ויויאן עקב מחלה. על לידת בני הראשון אסף שנולד שבוע לאחר יום הכיפורים ב – 14.10.73 קיבלתי הודעה ברדיו עקב שרות מילואים של 3 חודשים בעקבות מלחמת יום כיפור. עברנו לגור ברחוב פרישמן, שם נולדה בתי מיטל בתאריך 30.5.76 ואחרי כ – 8 שנים 27.12.84  נולד ילדי ה-3 שניקרא רון ראובן, על שם אחי שנפטר שנה קודם עקב מחלה והשאיר אחריו אישה עם 3 ילדים. 

 

"הסתדרות הנוער העממית חלוצית גורדוניה הייתה תנועת נוער ציונית-חלוצית שדגלה בערכי א"ד גורדון, ממובילי ערך העבודה העברית ודמות מופת ציונית: הגשמה, ציונות עובדת (עבודה עצמית) וחינוך האדם".

תשע"ו

2016