מאגר סיפורי מורשת

שמי רבקה אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי בביה"ס הרא"ל שבירושלים.

נולדתי בסוף שנות החמישים בירושלים לזוג הורים סבא וסבתא ואחות קטנה שזה עתה הגיעו מאירן, כחודשים היו במעברה ואז הגיעו לדירה בשכונת בתי וינגרטן דירה ישנה עם שירותים בחוץ וגג דולף.

 

 

החיים בבית היו מלווים בקשיים, קשיי פרנסה אבא לא מצא עבודה קבועה אך בבית היה חום אהבה ושמחה, לא היה אז לא רדיו טלוויזיה טלפון וכמובן משחקים, אמא תפרה לנו בובות רותי סמרטוטי,וכל מיני בעלי חיים כמו דובים,  בימי החורף הקשים ישבנו כל המשפחה על המיטה מכוסים בשמיכה ואמא סיפרה לנו סיפורים ששמעה  מסבתא, האוכל בבית היה דל וטעים מאוד האוכל התבשל על פטיליה  האוכל ניתן בהקצבה על ידי תלושים שהקציבו לכל אדם.

כשמזג האוויר אפשר אז יצאנו לשכונה ושיחקנו משחק ארץ  (קלאס), חבל, מחבואים  ותופסת. היה לנו עץ של תותים ענק ענק  ושם ישבנו כל הילדים שיחקנו וסיפרנו סיפורים קטפנו פרחים ועלים ומזה הכנו כאילו מטעמים  , לא היו לנו צעצועים ולא משחקים אך הייתה לנו חברות אמת עם שמחת חיים גדולה והרבה דמיון מפותח להמציא משחקים מכלום.

במשך השנים עברנו לדירה מרווחת יותר, בשכונה היה מוצב טלפון ציבורי שבו יכולנו לדבר בעזרת אסימון או טלכרט.    

אמא גיהצה במגהץ שהתחמם על ידי פחמים חמים המגהץ היה כבד מאוד. אך אמא החרוצה עשתה זאת באהבה ובדאגה לבני הבית שיהיו לבושים היטב. אמא הביתה התופרת ופינקה אותנו בבגדים מיוחדים שעוררו התפעלות בכל הסביבה. בגדים אלו לא נזרקו לאחר שימושים בודדים אלא עברו מאחד לשני בשמחה ובחדווה. למדו להתחלק ברכושנו עם אחינו ואחיותינו ואפילו עם שכננו. והסתפקנו במועט. אמא ניקתה את הבית במטאטא קש. הבית היה תמיד נקי ומצוחצח. בבית הספר למדנו שיעורי כלכלת בית. אפינו בישלנו ואת המטעמים אכלנו בסוף השיעור את המטעמים הכנו גם בבית ונהנינו מאוד מיגיע כפינו. הממתק האהוב עלינו היה וופל מצופה שוקולד. שקיבלנו בערב שבת אחרי שסיימנו את ההכנות לשבת השולחן ערוך והבית נקי ומסודר. 

 

חיינו בצניעות ובלי מותרות אך החיים היו רגועים שקטים נעימים וטובים לא ידענו מהי תחרות. במשך השנים הכרתי את בעלי נישאנו והבאנו לעולם ארבעה ילדים מקסימים, ב "ה גם הילדים נישאו והביאו לנו  נכדים מקסימים מקסימים, שאותם אנחנו אוהבים, ונותנים לנו הרבה שימחת חיים, כך אני רואה את פער הדורות, אני זוכרת איך סבא וסבתא שלי ניהלו את החיים, ואיך הורי ניהלו את חייהם, איך אנחנו ניהלנו, ואיך ילדנו מנהלים היום, לא יאומן כי יסופר…..

 

אסימון: "הוא אמצעי תשלום עבור שימוש בטלפון ציבורי. האסימון הוא מטבע שאינו עובר לסוחר ומחירו מתעדכן מעת לעת. משלשלים את האסימון לחריץ מתאים במכשיר הטלפון כדי לבצע מהמכשיר שיחה". ויקיפדיה

תשע"ו