מאגר סיפורי מורשת

סבתא רבקה נולדה בבולבז'ך שבפולין בשנת 1951 ב-20 בינואר .היא הייתה בת זקונים ליצחק וחנה  גולדפלד ואחות ליהודית אחותה. 

הוריה של סבתי התחתנו לאחר מלחמת העולם השנייה , הם הכירו  ודי מהר התחתנו. משפחתה של סבתא רבה חנה ניספו בשואה . סבא יצחק, שגם איבד את משפחתו בשואה  נלחם לצידם של הפרטיזנים .                     

רבקה ומשפחתה התגוררו בעיירה ולבז'ך שבפולין כאשר שהו רוב שעות היממה מחוץ לבית   במאמץ לפרנס את משפחתם.

כך בילתה רבקה בגן הילדים עד לשעות הערב המאוחרות ולאחר שיהודית אחותה אספה אותה מהגן שהו בבית עד לחזרת ההורים הביתה. בכדי לעזור להוריהן, רבקה ויהודית , ביצעו את מטלות הבית.

הכסף לא היה בשפע במש' גולדפלד ולכן רבקה לבשה את בגדי אחותה. לאחר שאלו היו  קטנים על מידתה וממתקים קיבלה רק ביום הולדתה. עד היום זוכרת  רבקה את טעמו המיוחד והאהוב של מרק העוף שהכינה לה אמה ומתגעגעת לגפילטפיש והקניידלך שהכינה אמה.

 

רבקה מספרת על הקושי לגדול במחיצת הורים אשר עברו את תקופת השואה. היא אינה מרבה לשתף, אך במהלך הראיון ניתן היה להבחין בדמעות בעיניה כאשר דיברה על ילדותה.

 

בשנת 1957 עלו רבקה ומשפחתה לישראל באוניה. מרחוק ראתה את חיפה והיא ושאר העולים החלו לשיר את השיר "הבאנו שלום עליכם" והניפו דגלי ישראל. המשפחה הועברה לעיר אשקלון (רח' שמשון). באשקלון התגוררו הוריה של רבקה עד מותם שם גם נקברו.

 

רבקה למדה בביה"ס  היסודי 'ארלוזורוב' ובשעות הפנאי השתתפה במקהלת ביה"ס, אספה מפיות ובולים ועם חבריה שיחקה בקלאס, מחניים ותופסת. רבקה שומרת עד היום על קשר מיוחד עם חלק מחבריה לכיתה . עם סיום   לימודיה בביה"ס היסודי למדה בבי"ס התיכון  'טגר'  ובשעות הערב כדי להרוויח כסף, הייתה שמרטפית לילדי השכונה. רבקה זוכרת  אירוע מיוחד משמח במיוחד שארע בתקופת הלימודים בכיתה י"א והוא הולדת אפרת, בתה הבכורה של יהודית אחותה .

 

באותן שנים סוף שנות ה-60 הורגש בישראל מחסור במורות וגננות ובשל אהבתה לילדים, החלה רבקה  לימודי הוראה במכללת תל חי לאחר סיום לימודי ההוראה הוצבה רבקה ללמד בגן ילדים בעיר אופקים שבדרום. ועסקה במקצוע עד לפרישתה לגמלאות.

 

בעיר אופקים פגשה רבקה את דניאל שנולד בהודו ועלה לישראל בשנת 1957 לימים דניאל יהיה סבי.  

 

סבי וסבתי רבקה ודניאל התחתנו בשנת 1971 סבתי אז בת 20 . נולדו להם 4 בנות בתם הבכורה שרון, היא אמי ולאחריה נולדו דודותיי איילת (1974),סיוון (1983) ואורטל (1984).  לסבא וסבתא 12 נכדים שאתם  אוהבים לבלות. ועד היום הם מתגוררים  באופקים.  

מסבתי למדתי על געגועיה לאוכל של בית הוריה ועל הקושי הרב בו התמודדה כבת של ניצולי שואה.

 

מספר שבועות לאחר הראיון עם סבתי, אני אמי ואחותי החלטנו לבנות את אילן היוחסין של משפחתי, בדגש על איתור קרובים שנספו בשואה. באתר 'יד ושם' איתרנו את קרבנות השואה שהינם קרובים של סבתי.

סבתא-רבא, חנה גולדפלד, איבדה בשואה 4 אחים ואחיות, הורים, אחיינים וחברים וקרובים רבים. סבא-רבא, יצחק גולדפלד, איבד בשואה את אביו וסבו במחנה מיידנק.

כל אזרח יהודי בישראל צריך לדעת בזכות מי אנחנו נמצאים כאן, ומי היו אלו שהקריבו את חייהם בגלל דתם.  שהקריבו את חייהם כדי שנוכל לחיות במדינה משלנו. לזכרם של:איטה ולנר-רוסינק- סבתה של רבקה שלום זלמן רוסינק- סבה של רבקה שלום הירש גולדפלד- סבה של רבקה שלום נח רוסינק- דודה של רבקה שלוםי שראל רוסינק- דודה של רבקה שלו לאה ולנר רוסינק- דודתה של רבקה שלום גיטל שברצברג-רוסינק- דודתה של רבקה שלום מרדכי גולדפלד- סבא-רבא של רבקה שלום שנרצחו ע"י הנאצים הי"ד.

 

מיידנק (בגרמנית: Majdanek) היה מחנה ריכוז והשמדה נאצי, שהיה ממוקם כארבעה קילומטרים ממרכז העיר לובלין בפולין, שפעל בשנים 1941-1944. מבני המחנה שרדו את המלחמה ובניגוד למחנות אחרים, לא הושמדו על ידי הנאצים. כיום קיים באתר המוזיאון הממלכתי במיידנק.(ויקיפדיה)

 

תשע"ו   2016