מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סיפור חיוו של סבא מתוקו אזנאו על קצה המזלג

אופק, סבא מתוקו וסבתא בוסנה.
בשיא התיעוד!!!
סיפור חיוו של מתוקו אזנאו על קצה המזלג

שמי מתוקו אזנאו. נולדתי בתאריך 12/1/1959 באתיופיה.

אני גרתי בעיר לעומת סבתא שלך שהייתה חיה בכפר, באתיופיה היו המון כפרים. בית ילדותי היה בית גדול, התקרה הייתה לבנה, היו שני חדרים גדולים וחיינו בבית 6 נפשות. 2 הורים ו – 4 ילדים. לא היו לנו שירותים בתוך הבית ומי שרצה להתפנות היה צריך לצעוד ברגל עד השירותים, היום החיים קלים לכולם יש שירותים, בכל מקום יש שירותים. גם מקלחת לא הייתה לנו, התקלחנו באגם, היה אגם לבנים ואגם לבנות. בשכונה שבה גרנו כל הבתים נראו אותו הדבר בדיוק, אפשר היה ממש להתבלבל. דיברנו בשפה האמהרית. למרות שלא הרבה יודעים, באתיופיה יש מגוון של שפות, למשל: טיגרית, אמהרית ועוד… בתור ילד הייתי משחק במשחקי רחוב פשוטים בשכונה, כמובן שלמרות שחייתי בעיר החיים היו קשים מאוד, לא ידענו מה זה אוטו או אוטובוס, בעיקר הלכנו ברגל או נעזרנו בחיות. הייתי ילד מאוד שובב אהבתי להשתולל עם החברים.

עוד אני זוכר את המאכלים המיוחדים שלנו אנג'רה דבו. בשר שאנחנו צדנו, סלטים פרות וירקות שאנחנו קטפנו. עוד זכור לי שחגגנו חגים מיוחדים סיג'ד למשל שאנחנו חוגגים עד היום. וחלק מהחגים היהודים שחוגגים פה פסח, ראש השנה.

היה לנו קל לחגוג את החגים היהודים בגלל שחייתי בסביבה יהודית. באתיופיה היו אזורים נפרדים ליהודים ולנוצרים. היינו נגעלים ממגע אתם. אם הייתי משחק עם ילד נוצרי הייתי חייב להתקלח לפני שאני נכנס הביתה.

לא היו לי הרבה שנות ילדות, כשהייתי בן 8 בלבד הפכתי לחייל לוחם. היה חוק – מי שהולך לצבא מת שם, לא רציתי למות עשיתי הכל כדי לברוח והצלחתי. בגיל 16 הכרתי את סבתא בוסנה, סבתא שלך, דרך המשפחה וידעתי שאיתה אני רוצה להתחתן!!! אני הייתי בן 16 והיא בת 11 והתחתנו. נולדו לנו 2 ילדים באתיופיה: בן ובת, הבת היא אסתר, אמא שלך ואת הבן לצערי איבדנו, הוא מת באתיופיה מסיבוכי מחלה, באתיופיה לא ידעו לטפל בכלום, התנאים היו גרועים. לאחר שנתיים של נישואים הצבא תפס אותי שוב, נאלצתי להשאיר אישה לבד. לשמחתי שוב פעם הצלחתי לברוח מהצבא ורציתי לעלות עם אישתי והילדה לארץ ישראל אך לא מצאתי אותם, היא עלתה בלעדי, חזרתי לבית ילדותי גם הורי ואחיי לא היו שם.

כשהייתי בן 31, בשנת 1989 החלטתי לעלות לארץ ישראל, בגלל שהתחילה אנטישמיות, הסודנים התחילו להשתלט ולפגוע בנו ממש.

מסע העליה היה קשה, הגעתי ברגל לבד מאיתיופיה ועד סודן, שם התאחדתי עם המשפחה שלי ומשם עלינו במטוס לארץ ישראל. את אשתי לא הצלחתי עדיין למצוא. התקשתי במסע, לא היה מים לשתות, אוכל לאכול, פחדנו לישון בחושך על הרצפה,  דאגתי לאישתי ולילדה. כל זמן היינו צריכים לשמור על שקט מוחלט וזה היה קשה בעיקר כשיש ילדים בסביבה. בדרך הרבה אנשים מתו, אנשים שהכרתי, את מי שמת כיסו בבדים וקברו מתחת לאדמה. משפחות נהרסו, איבדו את יקירהם הקרבנו הרבה העדה שלנו רק כדי להגיע לארץ הקודש. יש כאלה שאפילו אמרו שהיו מעדיפים לא לצאת למסע.

מהמטוס ירדתי ישר בשדה התעופה בלוד, למרות שהגעתי כבר לארץ החיים שלי המשיכו להיות קשים. בתור עולה חדש היה קשה להתרגל לשפה, למצוא עבודה ועוד… עד היום אני חווה את הקשיים האלה. בארץ סוף סוף הצלחתי למצוא את אשתי והילדה שלי, שמחתי עד הגג. בארץ ניסינו להרחיב את הקן המשפחתי ולא כל כך הצלחנו. כיום אני אבא גאה לאסתר וסבא ל- 5 נכדים מקסימים, אופק בכורתי.

הזוית האישית

מהזוית האישית של אופק התלמידה: נהנתי ממפגשי הקשר הרב דורי. המפגש שהכי נהנתי ממנו היה פורים, יצרנו ונהנו כולם ביחד. בבית התפוצות היה מאוד מעניין, לא הפסקתי לצלם לרגע ולמדתי העל העם היהודי, למדתי דברים חדשים ועמוקים על סבא וסתבא, למדתי בעיקר להעריך את מי שהם.

המורה סברינה העבירה את המפגשים בהמון כיף. אני מקווה להשתתף גם בשנה הבאה. 🙂

מילון

אמהרית
אמהרית (አማርኛ - אַמַרִנְיַה) היא שפה ממשפחת השפות השמיות, שהתפתחה בקרן אפריקה במהלך המאה ה-10. השפה נכתבת באמצעות כתב געז שהתפתח מהאלפבית הדרום ערבי, בכתב זה כל סימן גרפי מייצג הברה (המורכבת בדרך כלל מעיצור ומתנועה), מבחינת הדקדוק ואוצר המילים הושפעה האמהרית מהלשונות האפריקיות.

ציטוטים

”מסע העליה היה קשה, הגעתי ברגל לבד מאיתיופיה ועד סודן“

הקשר הרב דורי