מאגר סיפורי מורשת

סבתא יוספה היא דור שני לניצולי שואה, אביה של סבתא יוספה סבא רבא שלי, אברהם התגורר בעיירה בטרנסילבניה אז הונגריה, הייתה לו משפחה גדולה שמנתה 70 איש: אבא, אמא, דודים, דודות, הורים, אחים, אחיות, בני דודים את כולם ועוד אנשי העיירה לקחו למחנה ההשמדה באושוויץ – בירקנאו. ישב שם רופא שמו היה "מנגלה" הוא החליט שמאלה או ימינה שזה אומר מי למוות ומי למחנות העבודה.

הוא שלח את ההורים של סבא רבא אברהם למוות !

לסבא היה אחיין שגדל בבית של הסבים בן 16 היה חסון מתאים לעבודה, וכשראה הנער שסבא וסבתא שלו נשלחים לצד מסוים בסלקציה, רץ הנער אליהם וכך גם הוא הוצא להורג. אבא של סבתא יוספה, סבא רבא אברהם עבר עינויים קשים. אוכל לא היה וכדי לשרוד, הם אכלו גם עכברושים, כדי להשאר בחיים ולא לגווע ברעב. סבא רבא עבד עבודות קשות מאוד וקיבל מכות. סבא רבא אברהם, הלך בצעדת המוות, בגלל שהוא היה חזק ואיש טוב, עזר לשאר ההולכים לידו לצעוד, כדי שלא יקפאו למוות בשלג הגבוה, הוא רץ לאורך הלוח ואחז ביהודים וזירז אותם בהליכה, כל פעם מישהו אחר או מישהי אחרת.

בסוף סבא אברהם וסבתא אלה נפגשו התחתנו עלו לארץ בשנת 1946, אחרי המלחמה. הם הקימו משפחה לתפארת, כך נולדה שם אמא שלי דנה שילדה אותי ואת האחים שלי.

הפומוטים שסבתא שלי שומרת למזכרת

הזוית האישית

סבתא יוספה מספרת לאלון את סיפורם של סבא רבא וסבתא רבתא, ששרדו את אושוויץ.