מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סיפור העלייה של מתיתיהו – מושב בית אלעזרי

אני, סבא וסבתא
סבי והוריו

נולדתי בפרס בעיר קרמן, היינו 12 אחים ואחיות.
 
למדתי בקרמן בבית ספר יהודי ומוסלמי ולמדנו שם עברית וערבית. לא היה טלוויזיות והיה לנו רדיו היינו מקשיבים לרדיו. שיחקנו בכל מיני משחקים כמו: לרכב על אופניים, לקפוץ על חבל. היינו הולכים לבזאר שזה שוק יהודים ומוסלמים וקנינו שם קניות, כמו ממתקים. לאבא הייתה חנות בגדים בשוק והיינו עוזרים לו. אחרי הלימודים בבית ספר היינו עוברים בין כל החנויות ומסתכלים על חנויות בגדים, נעליים וממתקים.
 
העלייה לישראל
אחרי זה החליטו ההורים שצריך לעבור, לעלות לארץ, בגלל שזה היה חלומם לעלות לארץ ישראל. כך בגיל 10 באנו מקרמן לעיר טרה שמה היה מחנה מעבר לארץ. אחרי חודשיים שחיכינו שם עלינו למטוס וטסנו לארץ. בארץ, בשדה התעופה, לקחו אותנו באוטובוס לשער העלייה ליד חיפה. אחרי חודש עברנו לפרדס חנה למעברה וגרנו באוהלים. בפרדס חנה היה מרכז, היה שם בית קולנוע ישן, חנויות ולפעמים היינו הולכים לסרט והיינו משחקים שם.
 
עזבתי את פרדס חנה אחרי שנתיים בגיל 12 עברנו למעברה רמתיים וגרנו באוהלים שם. המשכתי ללמוד בית ספר ולימדו אותנו בבית ספר מורות חיילות ומדריכות. אחרי צהריים היינו הולכים למועדון והם שיחקו איתנו העבירו לנו שיעורים ועזרו לנו בשיעורים. באותו זמן עברנו לצריפים מעץ, היה ברז מים בחוץ לעשרים משפחות חילקו תלושים ועם התלושים קנינו לחם, אוכל, בגדים ונעליים.
 
בגיל 16 אחרי בית ספר אחי הגדול שאז היה בן 20 והוא החליט לעבור למושב בית אלעזרי, שם היה לו חבר. אז עברנו כל המשפחה למושב בית אלעזרי וקיבלנו בית עם חדר וחצי לשמונה אחים ואחיות. היינו כולנו ישנים בחדר אחד והשירותים והמקלחת היו בחוץ. היינו עובדים בעבודות של הכביש של המושב (סוללים את הכביש) ועבדנו במשק עם שתי פרות והיינו מגדלים ירקות ומשווקים לתנובה את החלב של הפרות ואת הירקות. לפעמים היינו הולכים לשוק ברחובות ומוכרים שם את הירקות בשוק. במושב היה אזור צרכנייה ושם היינו קונים  את מצרכי הבית. הייתה גם מזכירות בצריף עץ ומרפאה. הייתה מרפאה שהייתה פתוחה פעמיים בשבוע. במושב הייתה מחלבה שבה היו מרכזים את החלב ושולחים לתנובה במשאית. היה מחסן תערובת שהיינו לוקחים בשקים תערובת הביתה לפרות.
 
 מושב בית אליעזרי
 
תמונה 1
 
אחרי זה התגייסתי לצבא והייתי בא בחופשות  לעזור להורים במשק. אחרי הצבא התחתנתי ועברתי למשק חדש בבית ישן של שני חדרים וחצי נולדו לנו 4 ילדים. בבית קטן צר בלי מקום כולנו בחדר אחד. אחרי זה בנינו בית חדש ואז נולדה לנו עוד ילדה בבית החדש. אני הייתי מתעסק בגידול ירקות ורפת. התחלנו מחדש עם ארבע פרות וסוס ועגלה, שזה היה  גם האוטו שלנו. בהמשך עברנו לטרקטור כדי לחרוש ולזרוע. במושב היה בית קולנוע ובכל יום שבת, כולם באו לראות סרט פעם בשבוע בערב שבת.
 
העשרה
בית אלעזרי: "בֵּית אֶלְעָזָרִי הוא מושב באזור המרכז ליד גדרה השייך למועצה אזורית ברנר ולתנועת המושבים. המושב הוקם בינואר 1949‏ ובתחילה נועד להיקרא "ערוגות", עד שהשם נמסר לערוגות. מכיוון שהוא הוקם על ידי עולים שהתיישבו באופן זמני בעאקיר, הוא נקרא "עקיר החדשה"‏. ויקיפדיה
תשע"ו

מילון

בית אלעזרי
בֵּית אֶלְעָזָרִי הוא מושב באזור המרכז ליד גדרה השייך למועצה אזורית ברנר ולתנועת המושבים. המושב הוקם בינואר 1949‏ ובתחילה נועד להיקרא "ערוגות", עד שהשם נמסר לערוגות. מכיוון שהוא הוקם על ידי עולים שהתיישבו באופן זמני בעאקיר, הוא נקרא "עקיר החדשה"‏

גומי
משחק ששיחקו פעם

ציטוטים

”היה שווה את העלייה כי עכשיו אנחנו בארץ“

”"התפוח לא נופל רחוק מהעץ"“

הקשר הרב דורי