מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סיפור המסע מפולין לארץ ישראל

מאיה עם סבא וסבתא יפה וחיים
יפה וחיים שרמן משפחה צעירה
מלחמת השפות, עברית שפה קשה

סיפור המסע מפולין לארץ ישראל בשנת  10.2.1957
משפחתנו החליטה לעלות לארץ באותה העת כי בשנה זו החלו מהומות של סטודנטים וגל אנטישמיות החל לגאות. יהודים רבים הגיעו למסקנה שהמקום הבטוח עבור יהודים היא ארץ ישראל. 
  
סיפור המסע מפולין לא"י
בינואר שנת 1957 החליטה משפחתי לעלות לארץ. כל אחד לקח מזוודה אישית ויחד עם כמה משפחות התכנסו בתחנות הרכבת בשצטטין. הנסיעה ארכה כל הלילה ולקראת בוקר הגענו לוורשה בירת פולין. בוורשה שהיינו כשלושה ימים ומשם המשכנו במסענו ברכבת עם עוד מספר משפחות עולים.
 
בדרכנו עברנו דרך ברטיסלבה בירת סולוביקה אל מדינות וערים נוספות באירופה, וינה בירת אוסטריה ואיטליה. התחנה האחרונה שאליה היינו צריכים להגיע הייתה גנואה, משם היינו אמורים להפליג באוניה אל א"י. כשהגענו לגנואה התברר לנו שהאונייה שעליה אנו אמורים להפליג לא"י לא הגיעה וכך מצאנו את עצמנו שוב בדרכים אל עבר דרום איטליה אל העיר נאפולי.
 
בנאפולי שהיינו כשלושה שבועות עד צאתנו להפלגה. ההפלגה התרחשה בתקופת החורף היה אז חודש פברואר. אני זוכר שאומנם ההפלגה ארכה רק כמה ימים אך, הים סער וגלי הים הקשו על המסע. כעבור ימים אחדים לפתע ראינו באופק, את  העיר חיפה ומעליה התנוסס הר הכרמל, בקרב הנוסעים החלה התרגשות מן המראות המרהיבים של חופי הארץ. למחרת  נפגשנו עם קרובי המשפחה שכבר היו תושבי קבע בארץ .
בחיפה לא שהינו זמן רב, וכעבור זמן קצר נשלחה משפחתנו לבאר שבע. באותה העת הייתה באר שבע עיר צעירה בהקמה ואליה נשלחו עולים חדשים. תחילה שיכנו את משפחתנו במעברה בסמוך לבאר שבע. בזיכרונותיי אני זוכר חיים ביישוב  ללא חיבור למים, חשמל וכל תנאים חיים אלמנטריים.
 
בתקופת המגורים במעברה למדתי בבית הספר, בשונה מבית הספר שהכרתי בבית בפולין, בבית הספר שנבנה במעברה, הייתה כיתה אחת ובה למדנו  תלמידים מכיתה א'-ח' יחד. נושאי הלימוד  היו מולדת ,תנ"ך ועברית חשבון ועוד. באותה שנה בקיץ  השלמנו את החומר בשיעורי עזר כדי להשלים את רמת הלימודים הנדרשת להמשך לימודינו בשנה הבאה.
 
אחד הקשיים שחוויתי כילד בבית הספר היו מפגשי ילדי העולים. אני זוכר שבתחילה בבית בספר למדו ילדי עולים שהגיעו ממזרח אירופה לצד ילדי עולים שהגיעו מארצות צפון אפריקה. בהתחלה נוצרו שתי חברות וביניהם היה מתח רב ומריבות. אט אט התחלנו להכיר זה את זה והחל חיבור חברתי שהמשיך בפעילויות חברתיות משותפות שהתקיימו לאחר יום הלימודים.
תקופת הלימודים לא תמיד זכורה כחוויה נעימה ופעמים נתקלתי בקשיים רבים. למזלי עם הגעתי לארץ הכרתי את השפה העברית היות ולמדתי בבית ספר יהודי בפולין. בנוסף בבית דיברנו ביידיש שפה שבה משולבות מילים בעברית, כך שמצאתי עצמי מהר מאד רוכש את הקריאה והכתיבה. למרות קשיי הקליטה והקשיים הרבים מאוד שמחתי להגיע לא"י, אך היו לי גם געגועים לפולין ולבית הספר שבו למדתי. בפולין בית הספר והמסגרות החברתיות פעלו באופן שונה. שם מסגרת החינוך הייתה חופשית ובה שפע של חוגים ופעילויות, מועדונים, ותחביבים רבים בארץ תחביבים ופעילויות אלה היו חסרות לי מאד.
להורי הקליטה בארץ הייתה יותר קשה כיוון שהם לא ידעו את השפה ודאגתם הראשונה הייתה למצוא עבודה. באותם ימים הפרנס היית קשה, ומי שהיה מובטל פעמיים היה צריך למכור את רכושו על מנת שיוכל לכלכל את משפחתו. 
תשע"ו

מילון

מעברה
מקום מגורים זמני לקראת המעבר למגורי הקבע.

לשכת העבודה
מוסד ממשלתי אליו הופנו העולים החדשים לקבלת עבודה.

מטבע חצי גרוש מנייר
מטבע שהוצא על ידי הממשלה בראשית המדינה בשל מחסור במטבעות מתכת. המטבע הודפס על גבי נייר בצבע ורוד ועליו הוטבע מגן דוד

ציטוטים

”"מאבק לחיים טובים יותר ללא שנאת יהודים בעולם". “

הקשר הרב דורי