מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סיפור החיים של רחל

תמונה משותפת גפן סהר ורחל
הפעם הראשונה שנפגשנו איתם
סיפור החיים של רחל מספר על סיפור החתונה סיפורי ילדות עלייה ובית ספר

                    
משחקי ילדות 
 
בילדותי המשחק האהוב עלי היה גולות. אני לא יודעת מאיזה מדינה המשחק הזה אבל מאד אהבתי לשחק אותו.  כל אחד היה משוויץ כמה הגולות שלו שוות, היו גולות גדולות וגם קטנות בכל מיני צבעים. כמה ילדים היו נפגשים וכל אחד היה מביא את הגולות שלו. במשחק הזה צריך היה לפגוע בכמה שיותר גולות וכל אחד היה יכול להשתתף לא משנה באיזה גיל.
יום אחד שיחקתי גולות עם 2 חברות שלי וזכיתי בכל הגולות שלהן. כשהתחתנתי ונולדו לי ילדים לימדתי אותם לשחק בגולות.
 
פעם החיים היו יותר פשוטים, החיים לא היו קלים, לא היה מספיק אוכל וכסף, אבל לנו הילדים היה כיף ונהנינו לשחק ביחד. 
 
העלייה לארץ
 
בגיל 22 עליתי לארץ ישראל, בזמן מלחמת השחרור.
בשנת 1949 עליתי עם בעלי ובתי הקטנה על אוניה לישראל. הייתי בהריון עם הבן שלי. זה קרה מהר מאד מכיוון שהייתה מלחמה וכולם היו נגדנו.
בבית דיברנו הרבה על ירושלים כי אנחנו היינו כל שנה בחגים נוסעים לסבא וסבתא שגרו בבית ישראל
(מקום בירושלים). לקחנו מזוודה ומילאנו אותה בבגדים ונעליים וכל מה שצריך. לקחנו גם אוכל שיהיה למהלך
הדרך. היינו בים במשך 4 ימים עד שהגענו לחיפה.
 
כשהגענו לחיפה אספו כמה משפחות ביחד ולקחו אותנו לגור באוהלים במעברה באבן יהודה ליד נתניה.
מאד התרגשתי לקראת העליה לישראל אבל גם היה לי מאד קשה לעזוב את הבית שגדלתי בו.
לא ידענו איך יהיה בישראל ומה יהיה.
 
כשהגעתי לישראל ראיתי רק אוהלים וחול בכל מקום והתחלתי לבכות. בעלי אמר לי שלא אבכה ויעזרו לנו
להסתגל ולהתאקלם והכל יהיה בסדר. במצריים הייתה לנו עוזרת בית ערביה וכאן צריך להתחיל הכל מהתחלה,
לבד.  בשנת 1951 הגעתי לנווה נאמן. לא היה פה כלום. לא חשמל, לא מים גם לא כבישים.
בעלי עבד בבית הספר נווה נאמן.
 
החתונה
 
התחתנתי בגיל 20 בבית כנסת במצרים. נולדו לי 3 ילדים: יעקב, דינה ונילי. 
חלק מחברותי היו כבר נשואות. בזמני היו מתחתנים בגיל צעיר ומאד רציתי להתחתן. 
הורי הכירו לי את האח של הבעל של אחותי, לא הכרתי אותו לפני והוא מצא חן בעיני.
הבאנו תופרת שתתפור לי שמלת כלה לבנה ויפה וגם טול ארוך על הראש ולחתן את החליפה.
כל המשפחה והחברים שלנו הוזמנו לחתונה שהייתה בבית הכנסת.
הגענו לבית הכנסת על מרכבה עם 4 סוסים יפים ולבנים.
טקס הנישואין התנהל יפה מאד, הרב בירך אותנו והחתן שם את הטבעת על האצבע וקידש אותי כדת
משה. הכיבוד היה קופסא קטנה מפלסטיק ובה היו 4 סוכריות שקדים עטופות בבצק מתוק.
כולם רקדו ושרו והיה מאד כיף. לאחר החתונה הלכנו לבית של אמא של החתן שהכינה ארוחת ערב מפוארת.
 
בעלי התנהג אלי מאד יפה וכיבד אותי. העצה שהייתי נותנת היא לא להתחתן עם אדם בלי שהכרת
אותו קודם.
 
בית הספר
 
התחלתי ללמוד בבית ספר במצרים בגיל 6. לא למדתי בבית ספר רגיל. למדתי בבית ספר צרפתי. אבא היה
לוקח אותנו בבוקר ברגל לבית הספר. 
בבית הספר היו 6 כיתות ולמדנו בנים ובנות ביחד. המקצועות שלמדנו היו: צרפתית, אנגלית, ערבית, חשבון, גיאוגרפיה, הסטוריה, חנ"ג, אומנות, מוסיקה וריקוד. 
המקצוע שאני הכי אהבתי ללמוד היה צרפתית כי אחותי הגדולה גם למדה צרפתית והיא יכלה לעזור לי.
הכי אהבתי את המנהלת. אמא שלי הייתה כל בוקר מסדרת לי את השיער ועושה לי צמות. הצמות היו
מתפרקות והמנהלת תמיד הייתה מסרקת ומסדרת לי אותם. 
בהפסקה היינו משחקים קלאס ועושים תחרות שירה. כל אחד היה שר שיר שהוא אוהב והזוכה היה מקבל
מכל ילד ממתק. הלימודים היו מסתיימים בשעה אחת והיינו נשארים בכיתה לצהרון.  בחזרה היינו חוזרים עם
העובדת שעבדה אצלנו.    
 
תכנית הקשר הרב דורי בביה"ס נווה נאמן תשע"ד
 
תמונה 1

מילון

איווה
כן בערבית

ציטוטים

”להקפיד על הלימודים“

הקשר הרב דורי