מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סבא מספר על העלייה מעיראק הקשיים והצמיחה

סבא , סבתא אחי ואני
סבא וסבתא בחתונתם
סיפור חייו של סבא בחו"ל ובארץ עד שהוא התחתן עם סבתא

סבא נולד בשנת 1939 בעיראק בעיר מוסול, ליד נינווה. ולסבא היו עד 5 אחים.

סבא התחיל ללמוד בגיל 6 בבית הספר ממלכתי ובהמשך הוא למד בבית ספר אליאנס עד סיום הלימודים בכיתה ו' + חצי שנה בבת הספר תיכון. כאשר הוא למד בעיראק המשמעת בבית הספר הייתה בריטית. בחופשות הקיץ הוא היה הלך ללמוד בבית המדרש תנ"ך ותורה ולכן הוא ידע לקרוא ולכתוב עברית.

בין היתר כל שנה המשפחה הייתה נוסעת לבית נופש שהוא שהיה על שפת נהר החידקל. אבא של סבא היה סוחר בדים וסיטונאי אז הם היו משפחה עשירה עם 3 בתים. בקיץ סבא היה ישן על הגג של הבית עם כל המשפחה, בגלל שהיה חם. החיים  בחוץ לארץ לא היה מקובל לתעד את החיים על ידי תמונות.

סבא של סבא מצד אימא היה צורף של כסף וזהב ולאימא של סבא היו הרבה תכשיטים מזהב. אחרי שהקימו את מדינת ישראל היו רדיפות של היהודים בעיראק, והרכוש של המשפחה הולאם, בתים, חנות כולל הסחורה וכסף המשפחה בבנק ואת הכסף שנשאר אבא של סבא הוא הצליח להבריח לאנגליה ואז הוחלט לעזוב את עיראק ולעלות למדינת ישראל.

לקראת העליה אבא של סבא התיך את תכשיטיה של אמא שלו ויצק אותם לתוך ידיות עץ ששמשו לתיקי יד שהממשלה העירקית הרשתה להם להוציא מעירק אז בתאריך 26.5.1951 הם עזבו את עיראק במטוס עם המשפחה משדה התעופה של בגדד לשדה תעופה לוד, הנקרא היום שדה התעופה דוד בן גוריון.

החיים במעברות 

משדה התעופה, המשפחה הועברה למחנה עולים בעתלית. שם המשפחה היתה שם שבוע ואחר-כך הועברה למחנה עולים בפרדס חנה. אחרי שבוע נוסף המשפחה עברה למעברה בכפר חסידים על משאית. כל משפחה קיבלה מיטת עולים מברזל ומזרן עשוי מקש ים. כשהוא הגיעה למעברה נתנו להם לגור באוהל. במעברה היו אוהלים לכל משפחה. החיים במעברה לא היו קלים בכלל.

השירותים במעברה היו בחוץ והמבנה שלו היה מפח ושימשו את יתר התושבים של המעברה. המים לשימוש התושבים היו בברזיות שהיו בין האוהלים. וכשסבא עלה לארץ הוא הביא אתו כלי מטבח [פתיליה  לבישול+ פרימוס]  התאורה באוהל הייתה בעזרת פנס רוח. האנשים התרחצו במים שהתחממו על ידי הפרימוס. המרפאה במעברה היה בתוך אוהל. סבא למד במעברה בבית ספר עממי ממלכתי מכיתה ו' עד ח'.

בסוף שנת 1951 הייתה סופה עזה יורדו גשמים עזים והאוהלים עפו כאשר שסבא היה בן 13 ובסופה הגיעו חברים מקיבוץ יגור שהיה בקרבת המעברה ואספו את סבא ביחד עם ילדים נוספים ושיכנו אותם בצריפים ששמשו כדיר לעזים ושמו על הרצפה קש והילדים ישנו על הקש. אחרי תקופה סבא עבר עם משפחתו לצריף שהיה עשוי מקורות עץ עם בד של אוהל. ואחרי שנה בערך הכסף הגיע מאנגליה לארץ ותמורת הכסף אבא של סבא רכש בית גדול וחנות בדים למטה בעיר התחתית.

כאשר הם הגיעו מהמעברה, סבא החל לעבוד בגיל 14 כחניך מכונאי בחברת "אגד" וללמוד לימודי ערב בבית ספר מקצועי בוסמת. סבא סיים את לימודיו בגיל 18 כולל תעודות וגויס לצבא באוגוסט 1958. במהלך השירות הצבאי סבא נפצע באחד המבצעים והוכר כנכה צה"ל.

לאחר סיום השירות הצבאי הוא התחיל לעבוד וללמוד בבית ספר להנדסה של הטכניון בלמודי ערב. ולאחר סיום לימודי ההנדסה סבא החל לעבוד במשרד מהנדסים ושמאים משנת 1964-1971 ובשנת 1971 הוא הפך להיות שותף למשרד שמאיים והוא ממשיך לעבוד שם עד היום.

סבא פגש את סבתא במהלך העבודה שלו. בתחילת שנת 1972 סבא פגש את סבתא ולאחר הכרות ופגישות סבא התחתן עם סבתא בתאריך 26.12.72 . לסבא וסבתא נולדו שני ילדים: אבא שלי רועי, נולד בתאריך 29.9.74 ודוד שלי אסף, אסי, נולד בתאריך 25.4.76 . כיום דוד אסף גר בארצות הברית עם שתי בנותיו: עדן וענבר. רועי גר בזיכרון יעקוב עם  שני ילדים אריאל (אני) וירדן.

הזוית האישית

אריאל: היה לי ממש כיף, למדתי על סבא שלי המון. אני נורא נהנתי לבלות זמן איכות עם סבא ומאוד נהנתי.

מילון

פרימוס
כירה ניידת

ציטוטים

”"בקיץ סבא היה ישן על הגג של הבית עם כל המשפחה בגלל שהיה חם"“

הקשר הרב דורי