מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סיפור ההעפלה במשפחה שלנו

רחל ויצחק מלר
יצחק מלר
סיפור העפלה של רחל ויצחק מלר

סיפור ההעפלה של הורי מתחיל ברומניה. בשנת  1915 (שנה לפרוץ מלחמת העולם הראשונה), השנה בה נולדו הורי: רחל לבית אברמוביץ' בעיר סירט ויצחק לבית מלר בעיר רמנוקסרט. שניהם גדלו בקהילה יהודית שורשית. החיים סבבו סביב בית הכנסת בימי חול ובחגים.      
הורי נפגשו במסגרת "תנועת הנוער הציוני" בעיר פלויישט בשנת 1932. התנועה שקמה בשנת 1924 קיבלה תנופה לאחר האיחוד של ה"צ'.ט.ס" (חוג הנוער הציוני ברומניה) עם השומר הצעיר. התנועה החלה להקיף כמעט את כל צפון רומניה. אנשי בוקרשט שהיו ערים לעובדה זו עשו צעדים על מנת להתאחד עמה. לאחר כמה ניסיונות הקימו- עם סיום מושבת הקיץ ב-1929 שנערכה בבוכלניצה, תנועה ארצית בשם "הנוער הציוני" שהייתה מסגרת א-פוליטית שכללה את האוהדים של הרוויזיוניסטים של א"י העובדת ושל ציונים נוספים.
החל משנה זו ועד לשנת 1934התפתחה תנועת נוער חינוכית שמנתה אלפי צופים וחלוצים. הדגש להגשמה עצמית וחלוציות במסגרת הקיבוץ בארץ ישראל הפך לצו ראשון במעלה מחייב ומוחלט.      
 
לאחר כשנתיים עם הקמתה של חוות הכשרה חקלאית "פלוריאסקה" בבוקרשט עברו הורי לשם. החווה הוקמה בתוך שטח של בית חרושת ללבנים. החלוצים הכשירו את הקרקע לגן ירקות, לגידולי מספוא ולבניית מגורים ובנייני משק.
בפלוריאסקה קיבלו חברי התנועה את הכשרתם לחיי עבודה וחברה במסגרת תנועה עצמאית.  
 
הורי נישאו בעיר בוקרשט בשנת 1938.  
 
ב 15 במרס 1941 הפליגה ארצה האניה דריאן 2' כשעל סיפונה 789 מעפילים. 
 
תמונה 1
 אנשי האניה דריאן 2
 
 
האנייה קרויה על שם רכס ההרים שנמצא בגבולה הדרום מזרחי של פנמה או ע"ש מפרץ בדרום הים הקריבי. כשרשמו אותה התברר כי יש כבר אנייה בשם זה ולכן הוספה האות ב'.היא הייתה מיועדת לקבוצת מעפילים שהתרכזה בקלדובו (יגוסלביה), בתכנון אחר יועדה גם לקחת חלק במבצע משותף של הבריטים וארגון ההגנה נגד הגרמנים אך לבסוף הוחלט לתת עדיפות לקבוצות הפליטים היהודים שהצליחו להגיע לערי הנמל בים השחור.
האנייה יצאה מוורנה (בולגריה) בתחילת מרס 1941 ועל סיפונה מספר מאות מעפילים, עברה בקונסטנצה (רומניה) שם אספה קבוצת מעפילים נוספת, ובהם גם את הורי והמשיכה לאיסטנבול שם אספה קבוצת ניצולים נוספת.

הדוחק על האנייה היה נורא. דרגשי השינה הותקנו בבטן האניה בצפיפות נוראה. ב-19 למרץ הגיעה האנייה לנמל חיפה כשאניות בריטיות מלוות אותה. המעפילים נתפסו ע"י הבריטים ונעצרו במחנה המעצר "מזרעה" מתוך כוונה לגרשם מהארץ אך מסיבות שונות לא גורשו והועברו למחנה המעצר הבריטי בעתלית.  
 
תמונה 2     
 מחנה המעצר – עתלית
תמונה 3
 
הורי שהיו נשואים כבר בשלב הזה, הופרדו זה מזה, ושהו במחנה המעצר עתלית 18 חודשים עד לשחרורם בספטמבר 1942. הם הצטרפו לקבוצת חלוצים שהקימה את קבוצת "ניצנים".
מאז בואה של דריאן 2 לארץ, לא הפליגו במשך שלוש שנות המלחמה ספינות מעפילים משום חוף אירופי. רק באביב 1944 חודש נתיב הפלגות זעיר מרומניה. 
 
העשרה:
תנועת הנוער הציוני- התנועה התחילה את פעילותה, כמו תנועות נוער רבות יהודיות אחרות, בתחילת המאה ה-20. המייחד את "הנוער הציוני" באותה תקופה מתנועות אחרות היה היותה תנועת נוער ציונית, חילונית, שאינה משתייכת לזרם השמאלי (כלומר לא סוציאליסטית).
 
מחנה המעצר בעתלית – בשנות הארבעים המוקדמות הסבו הבריטים את המחנה הצבאי שלהם בעתלית שיועד לשמש לשבויי מלחמה איטלקים למחנה מעצר למעפילים יהודים
המחנה הצבאי של הבריטים הוקם במושבה עתיקה שהיתה שם.
תשעו –  2016

מילון

עלייה בילתי ליגלית
עלייה ללא אישור הבריטית

ציטוטים

”הדוחק על האנייה היה נורא.“

” דרגשי השינה הותקנו בבטן האניה בצפיפות נוראה.“

הקשר הרב דורי