מאגר סיפורי מורשת

סבא אבי מרציאנו משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם נכדתו שנהב. סבא סיפר לשנהב סיפורים רבים ביניהם סיפור עלייתו לארץ ישראל. סבא אבי עלה לארץ בשנת 1967, כשהיה בן 14..

הסיפור המיוחד שקרה לי בארץ המוצא הוא שפעם אחת ביום שישי שטנו לעיר אחרת כדי להביא בשר ונכנסה שבת כשהיינו על האונייה ומיהרנו לרדת מהאונייה וכשאני ירדתי נפלתי וקיבלתי מכה כואבת וחזקה מאוד ועד עכשיו יש לי סימן מהתפרים שעשו לי במרוקו.

אני ומשפחתי החלטנו לעלות לארץ ישראל כשהייתי בן 14, החלטנו לעלות ארצה כי רצינו להגיע לארץ של היהודים כמו כל היהודים.

העלייה שלי לארץ הייתה באונייה ממרוקו מאוד קשה, ארוכה ומעייפת. אחת האחיות שלי חלתה והיינו צריכים לעצור בצרפת והרופא אמר שהיא צריכה להישאר שם חודש, נשארנו שם חודשיים וגרנו בינתיים אצל מישהו שפגשנו בצרפת.

כשהגעתי ארצה גרתי בעיר באר שבע בשכונה ד' ברחוב הסנהדרין. לי היו קשיי קליטה בשפה העברית בשנה הראשונה לעלייתי ארצה, חברי והורי עזרו לי להבין את השפה והיה לי גם קשה למצוא עבודה.

 סבא משרת ביחידת השריון

אחרי שנה עבדתי עם אבי עד גיל 18 והלכתי לשרת בצבא. אני שרתתי בצבא ביחידת שיריון שברמת הגולן וזה היה מאוד רחוק מהבית ובקושי ראיתי את משפחתי. השתתפתי במלחמה קשה שהיא מלחמת ששת הימים. זכור לי, מתקופה זו שמאוד אהבתי את הצבא ואפילו כשהגיע הדואר הייתי מחפש את הפתקים של המילואים אהבתי מאד ללכת למילואים ואפילו דיברתי על הצבא והמילואים שלי בלי סוף מרוב שאהבתי את התקופה הזו.

 תג יחידת השריון – תקופה שסבא מאוד אהב

אחרי הצבא התחתנתי עם אשתי והבאתי עמה 4 ילדים: שרי (אמי), אמיר, אלי, מיכאל (אבל כולם קוראים לו מיקי). שרי, בתי (אמה של שנהב) הייתה ילדה טובה וממושמעת היא ניקתה לסבתא את כל הבית. בעל השלוש קומות שהיה להם בלהבים לבד. הוא שמרה על האחים שלה הקטנים, טיפלה בהם נתנה להם לאכול, שיחקה איתם והוציאה אותם מהגן או מבית הספר. היא הייתה גם ילדה חרוצה עצמאית נבונה חכמה ובסה"כ ילדה טובה מאוד.

סבא רבא וסבתא רבתא שלי מצד אבא של אמא שלי הם: מזל – שכל הנכדים והנינים קוראים לה תתה ויהודה (ז"ל) הם היו הורים שכל הזמן דאגו לכולם. סבתא רבתא שלי הייתה קמה כל בוקר ממש מוקדם הולכת לעבודה, חוזרת, מבשלת, מטפלת בילדים, מקלחת את הקטנים מלבישה ומנקה.

הזוית האישית

שנהב: סבי היה ילד טוב מאוד, עוזר, תומך, נבון, חרוץ, שקדן, חכם וכשהם היו עוד גרים במרוקו הוא היה לפעמים הולך עם אביו לבד להביא בשר ביום שישי ואביו נשאר על האונייה והוא רץ להביא את הבשר והם חזרו והוא היה ילד טוב מאוד כשהיה קטן.