מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בבריסל שבבלגיה בשנת 1944 להורי גולדה וזליק, בסוף מלחמת העולם השנייה. אני בת יחידה, שהייתי בת שנה וחצי אבי נפטר ממחלה. גדלתי באווירה של אחרי המלחמה, אווירה זו הייתה אווירה נוקשה של סודות, אמא שלי לא שיתפה אותי במה שעבר עליה ואל אבי בזמן המלחמה, כאשר באו אורחים הם דיברו אל המלחמה אבל בסודיות. בגיל שלוש וחצי אימי התחתנה שוב. הייתי בבית ספר יהודי בבריסל היחידי שהיה ומאוד אהבתי את הבית הספר. בכיתה ג' עברתי לבית ספר רגיל על יד הבית ומאוד היה קשה לי המעבר. שהייתי קטנה אהבתי לשחק בובות, ולשחק עם חברי הטוב עד היום ז'קי. אהבנו לשחק במרפאה ואהבנו להפליג עם הספה שהפכנו לאנייה למקומות רחוקים.

הדבר האהוב בזמנו היה ללכת לתנועת הנוער "הדרור" שעשה מהפכה בחיים שלי. שהגעתי לתנועת הנוער רצו לתת לי שם ישראלי נטע במקום שמי לילי, רק בתנועה קראו לי נטע. כך התבגרתי והפכתי למדריכה. חלומנו היה לשנות את החברה ולעלות לארץ ולחיות בקיבוץ. אלו היו השנים היותר יפות ומשמעותיות בחיי. בתנועה הכרתי את סבא. היינו יוצאים למחנאות קיץ של 3 שבועות. בתקופה שהייתי בתנועת הנוער היה ראש עיר אנטישמי ואני וחבריי החלטנו לעשות מעשה, יצאנו באמצע הלילה  בשעה 12:00 כי זה הייתה הרכבת האחרונה שיצאה מבריסל. עם תיקים שבתוכם  מברשות, צבעים ומכחולים ועלינו על רכבת. כשהגענו התפצלנו והתחלנו לכתוב ולצבוע כתובות נגד ראש העיר בגשרים ליד תחנת הרכבת ובפארקים, בשלב מסוים המשטרה הגיעה ולקחה אותנו למעצר. אני וסבא הגענו לתחנה ותחקרו אותנו ואחר זמן מה שיחררו אותנו, והורינו הוזמנו בשלב מסוים לתנת המשטרה. למחרת הלכנו לעיתון הגדול של בריסל לספר את הסיפור מהצד שלנו והם הסכימו לפרסם את הכתבה. למחרת סיפורינו היה מפורסם בעיתון.

בשנת 1964 נפגשנו עם כל החברים בהכשרה לפני העלייה לארץ. שם היינו כמה חודשים והיה לנו חוויה מדהימה. בתאריך 3.3.1965 עלינו לארץ לקיבוץ תל רעים בנגב. כאשר הגענו התאכזבנו מאוד בגלל האווירה. חלומנו התנפץ קצת. היינו שם 3 וחצי שנים ושם קיימנו את שירותינו הצבאי, התחתנתי שם עם חיים ושם הייתי במלחמת ששת הימים וחודש אחרי סיום מלחמת ששת הימים הבאנו לעולם את בתי האהובה עדי.

הזוית האישית

נטע שליט משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי עם עומר