מאגר סיפורי מורשת

 חנה ויגאל דיין – סיפורם של הסבים של יהלי בירן

כידוע עם ישראל נוצר בארץ ישראל אך בשנות ההיסטוריה נאלץ להגר לארצות אחרות. זהו סיפור של סגירת מעגל וקיבוץ גלויות.

סיפור העלייה של סבא יגאל

כל שנה בסוף התפילה סבא רבא שלי, הרב שמואל דיין ז"ל, אמר: "בשנה הבאה "בירושלים הבנויה". יום אחד, בשנת 1950 סבא רבא שלי החליט לנעול את דלתות הבית עם כל הרכוש בפנים ולברוח מאירן לישראל הצעירה. כשעלו לארץ, המשפחה של סבא יגאל גרה במעברה – באהלים. סבא שלי החלט שהוא לא מוכן לחיות יותר בתנאם אלה ועבר לגור כילד חוץ בקבוץ גלאון ואומץ על ידי משפחה של ניצולי שואה, ממייסדי הקיבוץ.

סיפור העלייה של סבתא חנה

הסבים של סבתא שלי, הגיעו מרוסיה לארגנטינה במסגרת ההתיישבות של הברון הירש, סבא רבא שלי מורדכי וסבתא רבתא שלי, סליה, היו ציונים וחינכו את סבתא שלי לאהבת הארץ ולעליה לארץ ישראל. הם עלו לארץ בשנת 1961 לקבוץ דגניה ב' שליד הכנרת. סבתא שלי היתה אז בת 16.

המשפחות של סבא שלי וסבתא שלי סגרו מעגל. הם שבו לארץ ישראל.

הפגישה של סבא וסבתא שלי

סבא עבר את נעוריו בין קיבוץ גלאון לבין נחלת יהודה שבראשון לציון. סבתא עברה את נעוריה בקיבוץ דגניה ב'. סבא התגייס והיה לוחם בסיירת גולני. כשהשתחרר עבד בחברת מקורות וחלם להיות חבר באגד ולימים אכן נהיה חבר אגד והוצב בעיר אשקלון. סבתא, קיבלה השראה מהמורה שלה לעברית המשורר לוי בן אמתי והחליטה להיות מורה להנחלת הלשון. בצבא היא שירתה כמורה חיילת והוצבה באשקלון. העיר אשקלון היוותה מקום המפגש בין סבא לסבתא.

איך סבא וסבתא נפגש? השנה: 1963. סבא חבר אגד באשקלון, זוכרים … סבתא מורה חיילת באשקלון, זוכרים… סבא (נהג אגד), הסיע קו אוטובוס פנימי בעיר ובאחת התחנות עלתה חיילת צעירה ונאה (סבתא שלי) עם אמא שלה והתיישבו באוטובוס. הנהג שהחסיר פעימה עם עליית החיילת לאוטובוס מעט התקשה להתרכז. סבתא שלי (החיילת) חשה שהנהג מביט בה אמרה לאמה: "אני לא יודעת איך אנחנו לא עושים תאונה כשהנהג כל הזמן מסתכל עלי"

סבא שלי (הנהג) אמר לעצמו: "היא עוד תהיה אשתי" אהבה ממבט ראשון (של סבא שלי …)

רצה הגורל והחיילת והנהג נהגו לאכול באותה מסעדה באשקלון "מסעדת הנצחון" בעיר. הם המשיכו להחליף מבטים ולאט לאט העיז סבי הנהג לפנות לסבתי החיילת והחל לחזר אחריה…. הזמין אותה לאכול, הזמין אותה לסרט והחל סיפור אהבה ביניהם.

סיפור המפגש שלהם וסיפורה של המשפחה שלי הוא סיפור של קיבוץ גלויות.

סבתא מספרת שבפעם הראשונה שהתארחה בבית סבי היא היתה בשוק. ההרגלים והמנהגים היו זרים לה. משפחה גדולה, 7 אחים… בעלת מזג חם ומזרחי, אבי סבי רב בבית כנסת, בקיצור תרבות אחרת לחלוטין. הספור שסיפרה לי הוא שבבוקר שבת בפעם הראשונה שהתארחה שם הגישו לה קפה ועוגה והיא חשבה שזה הרגל מוכר עבורה, של ארוחת בוקר. הגברים הלכו לבית כנסת ובשובם הגישו שוב ארוחה, זה היה מוקדם מדי לצהרים ומאוחר מדי לבוקר. על השולחן הונחו ביצים קשות ותפוחי אדמה וסלט ירקות. ובשלוש שוב ארוחה הפעם הונחו על השולחן מרק בשר ותפוחי אדמה. בקיצור, המון אוכל, בני משפחה ובית רבים ואווירה חמה.

סבא שלי מתאר מפגש עם משפחה אשכנזית דוברת ספרדית ויידיש בעל מנהגים דומים למשפחה שאימצה אותו בקיבוץ. סבא התאהב יותר ויותר בסבתא שהתאהבה בו בחזרה.

בתאריך 31/3/1965 הם נישאו באולמי תל אביב. בחתונה שמחה ומאושרת.

הזוית האישית

יהלי: זו הייתה חוויה כיפית ומלמדת.

חנה ויגאל דיין: זו היה כיף לספר את הסיפור ולהיזכר בחתונה..