מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סיפורם של חיים בן עמר בלומנפלד ופרננדה דה סנה

אני וסבתא
סבתא דניאלה בילדותה עם אמה
סבתא דניאלה מספרת לי את סיפורם של הוריה

רנמר דניאלה מספרת  לנכדתה מאיה:
פרננדה – סבתא רבתא של מאיה
סבתא רבתא פרננדה נולדה ברומא עיר בירתה של איטליה בשנת 1913. פרננדה היא הצעירה מבין ארבעה, אח בכור ושלוש אחיות. בזמן כתיבת עבודה זו היא עדיין מתגוררת בנתניה, ליד הים והיא בת 102 וחצי שנים. משפחתה של פרננדה הייתה בצעירותה משפחה אמידה שהתגוררה במרכז רומא בבית יפה. בכל חופשת קיץ נהגו לשכור וילה באתר נופש ליד הים או בהרים למשך כל הקיץ. פרננדה הייתה ילדה שובבה אהבה לשחק ופחות ללמוד. למשפחת דה סנה היה סניף בנק שעסק גם בהמרת מטבע זר., בתקופת המשבר הכלכלי העולמי בשנות העשרים של המאה העשרים ירדה משפחת דה-סנה מנכסיה ופרננדה נאלצה לעבוד בבנק המשפחתי. כך הכירה את חיים שנעזר בשרותי הבנק. היכרותם ארכה מספר שנים.
 
חיים – סבא רבא של מאיה
סבא רבא חיים בלומנפלד בן-עמ"ר נולד ברומניה , סבתא רבתא פרננדה דה-סנה נולדה באיטליה. המפגש ביניהם וחייהם המשותפים הם הסיפור המיוחד שלי.
חיים נולד ברומניה בשנת 1908 השני מבין 8 אחים ואחיות בפיאטרה-נייאמץ שבחבל מולדובה ברומניה .  שם הוריו של חיים עמרם אברהם מרקו בלומנפלד וזלדה לבית הרשקוביץ . בשנת 1929 נסע לרומא בירת איטליה כדי ללמוד אדריכלות. ברומניה שררה אנטישמיות חזקה וליהודים לא ניתנה אפשרות ללמודים גבוהים . רבים נסעו למדינות אחרות שבהן לא היו מגבלות אלה. בשנות העשרים השלטון הפאשיסטי היה נדיב ליהודים. סטודנטים זרים קיבלו תמיכה ומלגות וכך גם חיים. בשלב מתקדם במהלך לימודיו התקבל לעבוד בעירית רומא באגף מהנדס העיר.חיים גדל במשפחה ציונית וכבר בנעוריו שאף לעלות לארץ ישראל. הוא תכנן ללמוד אדריכלות כדי להעלות לארץ ישראל עם מקצוע מעשי כדי לבנות בה."כמו בשיר העממי: "אנו באנו ארצה לבנות ולהיבנות בה", כפי שכתב בספרו "נתניה עירי". 
סבתא הייתה נאה מאוד וסבא התאהב בה. במשך הזמן האהבה הייתה הדדית והם החליטו להינשא .תוך כדי לימודיו הוא עבד למחייתו במשרד מהנדס העיר רומא. זו משרה שבה יכול היה להמשיך גם עם סיום לימודיו. כאמור, חיים התכוון עם קבלת התואר לעלות לארץ ישראל. השנה הייתה 1934 . משפחתה של  פרננדה לא התלהבה . ארץ ישראל נחשבה כמדבר מסוכן וחיים לא היה אמיד, כידוע. אך הרצון העז של שניהם גבר על המכשולים. הם נישאו, נסעו לרומניה להכיר את משפחת החתן ומשם הפליגו לארץ ישראל. הם נחתו בחיפה בשנת 1935.
   
עליתם של חיים ופרננדה לארץ ישראל
בשנת 1934 נישאו ברומא. משם נסעו לרומניה להכיר את משפחתו של חיים. בינואר 1935 הם נחתו בנמל חיפה. סבא קיבל עבודה כאדריכל בתל-אביב. כאמור, סבא היה חדור אמונה בבניה של ישוב חדש לכן שמח על ההזדמנות שניתנה לו לעבור לנתניה שהייתה מושבה צעירה שנוסדה בשנת 1929.
סבא חיים – אדריכל בעיר נתניה
כאדריכל סבא חיים עסק בתכנון מבנים רבים: בתים פרטיים (וילות), בנייני ציבור, בתי מלון, מפעלי תעשיה וכד'.
רוב המבנים הישנים הפרטיים נהרסו ובמקומם הוקמו בניינים רבי קומות.גם ביתם הפרטי שכונה "קזה מיה"
(casa mia) שפרושו הבית שלי, שנבנה בסגנון האי קפרי באיטליה, נהרס בשנות ה-70 ובמקומו הוקם בנין בעל
10 קומות.
מלבד תכנון ובניה סבא עסק בפעילות ציבורית מגוונת ויצירתית. סיוע למעפילים ועזרה לעולים.
 
הישגיו של סבא חיים
נעשה רישום בספר הזהב של הקרן הקיימת לאות הוקרה על הפעילות למען העולים.
תרומת ציורים של סבא למועדון קשישים בשכונת עין התכלת בנתניה.
חברות במועדון "רוטרי" שהוא מועדון בין לאומי של אנשי מקצוע שונים שעסקו בפעילות חברתית והתנדבותית.  
פעילות התנדבותית במועדון "מכבי הצעיר" משנות ה-40.
סיוע בהקמת מועדון "זבולון" שעסק בספורט ימי.
הוא תכנן את מבנה המועדון על חוף הים.
פעילות בהקמת ובהנהלת אגודת יורדי ים זבולון בנתניה. סבא חיים תכנן את מבנה המועדון.
לאחר מותו, בשנת 1998 נערך שיוט מפרשיות לזכרו.     
הקמת סניף של אגודת "דנטה אליגיארי" להפצת השפה והתרבות האיטלקית. במסגרת זו נערכו שיעורים באיטלקית למתחלים ולמתקדמים, הרצאות באומנות, הקרנת סרטים על איטליה ונופיה.
בזמנו החופשי ובמשך כל השנים הקדיש סבא לציור. במשך השנים ערך מספר תערוכות. ובקומה העשירית של ביתם הקים סבא גלריה שבה מוצגות רבות מתמונותיו.
הציור היה התחביב שנתן לו סיפוק והנאה רבה. הוא ציר בעיקר נופי טבע וערים עתיקות כצפת.
מלבד הציור אחד מתחביביו היה צילום. צילום סרטים ותמונות. הוא צילם את המשפחה, אך בעיקר תצלום דוקומנטרי שתיעד את המאורעות ההיסטוריים שליוו את התפתחות המושבה לעיר: השלטון הבריטי וחייליו, העוצר בנתניה, ביקור בן גוריון ומנהיגים אחרים, נחיתות מעפילים בחופי נתניה, לוויות של נפגעי פעולות טרור ואף לווייתו של איתמר בן אב"י בנו של אליעזר בן יהודה מחיה השפה העברית.
בעשור האחרון לחייו סבא חיים, כתב את סיפרו "נתניה עירי". כפי שכתוב על גב הספר: "שנים עמל על הכנת הספר הזה, אסף חומר, תיעד, צילם וכתב. הוא לא זכה לראות את סיפרו יוצא לאור. הוא ניפטר זמן קצר ליפני שהושלמה הדפסת הספר. בן שמונים וארבע היה במותו. במותו הניח אחריו את רעיתו פרננדה, את שתי בנותיו הנשואות דניאלה רנמר (סבתי) ומיראלה בר-און, נכדים ונכדות". השנה 1992.
 
כהוקרה על פעילותו הענפה למען העיר נתניה, לאחר מותו של סבא חיים בן עמ"ר – נקרא רחוב בעיר נתניה על שמו.
 
מועדים וציוני דרך של חיים ופרננדה סבא רבא  וסבתא רבתא
לאחר חתונתם פרננדה וחיים נולדה דניאלה בתם הבכורה בשנת 1936 בתל-אביב.לאחר שעברו לנתניה נולדה בתם מיראלה בשנת 1941 בחדרה.בשנת 1956 נישאה דניאלה למשה רנמר (טבצ'ניקוב) לאחר מלחמת סיני.בשנת 1966 נולד אבי דין בקליבלנד אוהיו בארה"ב. בשנת 1967 נולד דודי עד (אדי) בטורונטו שבקנדה. אדי נפטר בשנת 2002 במהלך שרות המילואים שלו.בשנת 1969 נולד אור בסיאטל במדינת וושינגטון שבארה"ב.בדצמבר 1969 חזרה המשפחה לארץ והשתקעה בנתניה.בשנת 1991 נישאו הורי דין רנמר וסיגלית בקשי. סער אחי הבכור נולד בשנת 1994.אחותי טל נולדה בשנת 1997.ואני הקטנה במשפחה נולדתי בשנת 2005.
 
 תשע"ו 2016

מילון

בפיאטרה-נייאמץ
שם של עיר ברומניה

ציטוטים

”אין עתיד ללא עבר“

הקשר הרב דורי