מאגר סיפורי מורשת

סיפורי ילדות

נולדתי בשנת 1946 במושבה רחובות. זאת הייתה מושבה קטנה שבה כל התושבים הכירו זה את זה, וילדי השכונה שיחקו כולם יחד בחצר וברחוב. הרחובות היו בעצם שבילים מחול, וכולנו הסתובבנו יחפים בכל רחבי המושבה. נעליים היו לנו רק בחורף. בחצר הבית שלי היו שני עצי תות גדולים, והדבר שהכי אהבתי לעשות היה לטפס עליהם למקום הגבוה ביותר שהצלחתי להגיע. שם הייתי מדמיינת שאני נמצאת במקום רחוק.

כל שנה המשפחה הייתה קונה גדי קטן שגדל אצלנו בחצר עד חג הפסח, ואז היה משמש לסעודת החג. לכן חג הפסח היה גם תקופה של אבל בשבילי זה הוא רגע טראומטי בילדותי.

גרנו באותה חצר עם סבתי ודודה שלי ועשינו הכול יחד. בחצר היה בנוי תנור חימר וכל יום חמישי היו כול השכנים מביאים את התבשילים לשבת כדי להכניס לתנור. בתנור הכנו חמין, ירקות ממולאים, צלי עוף וצלי בשר וגם פשטידות, לא היה סופר ולא אוכל מוכן, לכן היינו מכינים בבית חלות, גבינות, תבשילים, ירקות כבושים וריבות.

יפה שטילרמן ושתי אחיותיה בילדותן

מסביב לרחובות היו הרבה פרדסים ואנחנו הילדים מאוד אהבנו ללכת לפרדס, לקטוף פרי הדר ולשחק בפרדס מחבואים ותופסת.

הילדות שלי במושבה רחובות הייתה מלאה בחוויות, חברים, שכנים ומשפחה.

הזוית האישית

יותם: היה לי כיף לכתוב עם סבתא ולשמוע דברים על ילדותה.

יפה: הרגשתי שתוכנית הקשר הרב דורי קירבה ביני לבין נכדי.