מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סיפורי אגדות ומעשיות מילדותי בעיראק

פרידה לורן ושחר בפרויקט
פרידה וחיים שלום.
אנו באנו מארצות ערב כעולים חדשים כאשר הייתי בת שמונה

בלילות אמי הייתה מספרת לנו סיפורי אגדות וסיפורים מהחיים (כמו איך הורי נפגשו והתחתנו).
למדתי בבית ספר הנמצא בדרום תל אביב ושם חילקו אותנו לפי גלאים. בבית ספר היו לי חברות, אחת בשם רותי ואחרת ששמה רינה. אני וחברותיי היינו משחקות בנדנדות בחצר, חמש אבנים וקלאס. בכיתות הגבוהות נסעתי לטיול שנמשך יומיים בהר תבור עם כל הכיתה וגם נסענו לבקר בקיבוץ בית השיטה, והייתי בתנועת הנוער העובד והלומד.
 
נולדתי בשנת 1940 בבגדד בעירק. גדלתי עם 4 אחיות ו-2 אחים. הבית היה חם וטוב, דיברתי בבית בערבית, עד שלמדתי עברית. היינו אוכלים מאכלים כמו קובה ממולאים ובחגים היינו כל המשפחה ביחד עם הילדים וההורים ולפעמים עם אחותי הגדולה, שהייתה נשואה.

הורי היו מרים ויוסף – הם נולדו בעירק, את סבא וסבתא רבא אני לא זוכרת. עליתי לארץ עם משפחתי כאשר הייתי בת שמונה. הגענו לארץ במטוס של עולים חדשים. המקום הראשון  שאליו הגענו נקרא היום אור יהודה ופעם נקרא סקייה א'. אני זוכרת שכשהייתי קטנה קיבלו אותנו אנשי קליטה עם שתייה חמה ופרוסה עם ריבה כי אז היה חורף. אחר כך לקחו אותנו לאוהלים ובתוך האוהל היו מיטות מתקפלות של עולים חדשים ושמיכות. אנו באנו מארצות ערב כעולים חדשים. הייתי אוהבת להתכרבל עם אחותי הקטנה מתחת לשמיכה ולפעמים היינו משחקות סבתא סורגת וממש נהניתי.

מילון

סקייה א'
אוהלים שלשם באים עולים חדשים

ציטוטים

”החיים בעלייה היו קשים, במקום בתים גרו באוהלים ולא היו דברים מינימלים כמו אוכל קצוב“

הקשר הרב דורי