סיפורים מחייה של שושנה עסיס
בית הספר בסוריה
הייתי בכיתה א' והמורה הייתה מאוד קשוחה, המשמעת מאוד קשה. הייתי תלמידה ממושמעת. פעם המחק שלי נפל על הרצפה. התכופפתי להרימו והמורה קראה לי על מנת לתת לי מכה ביד בסרגל וברחתי מהכיתה והלכתי למנהל. סיפרתי למנהל את הסיבה שברחתי מהכיתה והוא לקח אותי בחזרה לכיתה ודיבר עם המורה של תיתן לי מכות. כך ניצלתי.
סוף שנה כיתה ז'
העלייה לארץ
עליתי לארץ בשנת 1959מסוריה מהעיר חלב. נסעתי עם הורי לגבול תורכיה ואיש מהסוכנות קיבל אותנו ועזר לנו להגיע לארץ ישראל. עלינו על מטוס אל-על ונחתנו בשדה דוב שם העלו אותנו על משאית לבאר שבע.
חברות ילדות
החיים בארץ
גרנו במעברה עד שאח שלי היה בארץ העביר אותנו לתל אביב אני ואחותי
עברנו לפנימייה בשם "מוסד עליה". שהיתי שם שלוש שנים והייתה תקופה מאוד
נחמדה. עזבתי את הפנימייה והכרתי את בעלי אברהם ונולדו לנו ארבעה ילדים ואנו חיים
באושר.
תשע"ו 2016
מילון
מוסד עליהבתקופת טרום המדינה ולאחר הקמתה הקים ארגון נשי מזרחי כפרי נוער, ובהם כפר בתיה שברעננה וכפר הנוער מוסד עלייה, כיום "אמי"ת פתח תקוה", בית ילדים במוצא ובירושלים בהם התחנכו רבים מעולי עליית הנוער. בנוסף הוקמו בית צעירות מזרחי בירושלים (1933) ובתל אביב (1938) בהם נקלטו נערות פליטות מאירופה.