מאגר סיפורי מורשת

סיפור חיי

שמי שלום מנשס. הורי הגיעו בנפרד לארץ כחלוצים צעירים הם הכירו בארץ והתחתנו בארץ. נולדתי בתקופה שבה הארץ הייתה מאוד דחוקה. גרנו בתנאים צפופים: גרנו בדירת חדר אחד כאשר המטבח היה במרפסת והשירותים היו שירותים ציבוריים אשר היו רחוקים מן הבית.

למדתי בבית ספר יסודי "יהודה המכבי" (עד כיתה ח ביסודי) ולאחר מכן עברתי לתיכון מקצועי חקלאי "מקווה ישראל" בתנאים של פנימייה(חזרתי הביתה רק בסופי שבוע וכו'). התגייסתי לצבא בשירות מלא (לא עזבתי מסיבות כלשהן) ושרתתי כחבלן ביחידת חי"ר אשר פעלה בעיקר בצפון הארץ. השתחררתי מהצבא לאחר שנתיים וחצי(כך היה נהוג אז) בלי שנות קבע. לאחר הצבא עברתי לקיבוץ לשנתיים ומימשתי את מה שלמדתי בבית הספר החקלאי כלומר עבדתי בחקלאות וריכזתי ענף בגידולי שדה.

חזרתי לתל אביב ומצאתי עבודה זמנית בסיום בניית בנייני "הדר דפנה". תוך כדי עבודה זמנית זו נעניתי להצעה לעבודה קבועה בהקמת חברת "דפי זהב" וחברות הבת שלהן. עבדתי ביצירת ספרים ובהקמה והחזקה של עמודי רחוב(העמודים שעליהם רשום שם הרחוב ולפעמים גם פרסומות) בכל הארץ(הלכתי לעיריות לאשר את הקמת את העמודים ודברתי עם חברת חשמל לגבי חשמל לעמודים, עם מהנדסים למיקום העמודים וחברות רמזורים לגבי הארת העמודים בלילה ולבסוף הקמתי אותם).סיימתי את עבודתי בגיל פרישה (פנסיה).

סיפור ההיכרות

כאשר חזרתי לתל אביב לאחר שהייתי בקיבוץ ועבדתי בעבודה זמנית בבנייני "הדר דפנה" בשנת 1967 התקיים ביום העצמאות מטס אווירי ובזמן זה עליתי לגג בניין "הדר דפנה" ועל הגג פגשתי אישה שלא היה לי שום קשר איתה. חברי צילם את המטס וביקש לצלם גם אותי אמרתי לו שלבד אני לא מעוניין ואמרתי לו שיגיד לגברת בצהוב (האישה לבשה צהוב) כדי שתצטרף וכשהיא הסתובבה הוא צילם ואחר כך חיפשתי אותה כדי לתת לה את התמונה, נתתי לה את התמונה והלכתי. אחרי יומיים חזרתי אליה והתעניינתי מה היא חושבת על התמונה והזמנתי אותה לסרט ועכשיו היא אשתי.

סיפור החתונה

החתונה התקיימה באולם "בני ברית" בתל אביב. החתונה נערכה בתאריך 5/5/69.לחתונה הזמנו כ – 300 מוזמנים מחצית מהם מהמשפחה. רב החתונה היה הרב של תל אביב קראו לו ידידיה פרנקל. סבא של אשתי היה המורה שלו וזה היה כבוד גדול בשבילו לחתן אותנו. החתונה התקיימה בערב ל"ג בעומר. לי ולאשתי לא היה רכב באותו זמן, חברנו יוסי השאיל לנו את מכוניתו מכונית פולקסוואגן ("חיפושית"). בדרך לחתונה ראינו את מדורות ל"ג בעומר בוער בשלל צבעים. חיפשנו חניה זמן רב ואורחים רבים הגיעו לפנינו. כשהגענו כל האורחים קיבלו כבר היו באולם והתפלאו למה אנחנו הגענו רק עכשיו.החתונה הייתה מאוד שמחה אך גם עצובה בגלל שמספר חודשים לפני כן אמי נפטרה.

הזוית האישית

הנכד גיא: אני חושב שהסיפור מעניין ומציג את עברו של סבי בצורה טובה בהחלט. בנוסף אהבתי להיפגש עם סבי ולתעד איתו את הסיפור. אני מאחל לסבי שיצליח ושיהיה לו כיף.

סבא שלום: אני חושב שהסיפור שיצא לי ולנכדי מעניין וגם קשרינו התפתח בעקבות התכנית והתיעוד. אני מאחל לנכדי חיים כיפים וטובים.