מאגר סיפורי מורשת

סיפורו של סבא עודי

זיכרון קטן –  מבית קברות קטן

אי-שם באמצע שנות החמישים של המאה הקודמת, החלטנו אני וחבר שלי בני מילר בני העשר, לצאת למסע הרפתקאות בבית הקברות הישן של חיפה עירנו! זה היה ליד השכונה שלנו ונמצא גם היום בין רחוב יפו למסילת הרכבת. המקום מוקף בחומת אבן ויש בה שער ברזל קטן . שער זה היה כנראה פתוח באותו יום.

נכנסנו שנינו והתחלנו לשוטט בין המצבות הישנות.

בתקופה זו היו סרטי האימה "פרנקנשטיין" ו"דראקולה" הלהיטים בקולנוע ונדרש אומץ רב לשני נערים כמונו, להכנס לבדנו וכך סתם, לטייל בבית קברות!אולם סקרנותי נבעה גם מסיבה אישית: ידעתי שכאן קבור אחי (הראשון) אשר מת בזמן לידתו, בשנת 1936! הדבר סופר לי על ידי אמי ואחי (השני) – ויקי. סיפור זה הצית את דמיוני.

הגעתי לבית הקברות כדי לחפש קבר קטן של תינוק ללא שם…

אמי נישאה לאבי בשנת 1935 ומיד נכנסה להריון. בהגיע זמן הלידה, התגלה לרופא המיילד סיבוך נדיר וקשה מאד: אמא והתינוק היו שניהם בסכנת מוות ! הרופא יצא מחדר הניתוחים והודיע לאבא שיש לקבל החלטה: התינוק או האמא !

אבא דרש מיד וללא היסוס: להציל את אמא, גם במחיר חייו של העובר. לאחר שבוצעה לידת מלקחיים, אמא התאוששה ודרשה לראות את היילוד מיד !   התינוק המת הובא אל זרועותיה והיא ראתה שזה היה תינוק מושלם ויפהפה, אולם היא הבחינה גם בשתי נקודות פציעה בראשו. מאז, ועד ליום מותה היא היתה משוכנעת שהיה שם מחדל רפואי, אולם בגלל כללי האתיקה שבין רופאים, היא נמנעה מלעורר מהומה, שהרי גם היא עצמה היתה רופאה.

התינוק הובא לקבורה בבית הקברות "הישן" שהיה גם היחיד בחיפה הקטנה של אותן השנים. קבר קטן ומצבה חסרת שם, לא הצלחתי למצוא במהלך החיפוש, אך הביקור במקום צרוב היטב בזכרוני. אך לסיפור העצוב על התינוק המת, היה המשך שמח מאד: פחות משנה אחרי המאורע ואחרי החלטה אמיצה של אמא שלי, נולד בשנת 1937 ויקי, אחי הבכור.

באותה השנה החלו באירופה האירועים שהובילו למלחמת העולם השנייה. זו פרצה בספטמבר 1939 ונמשכה ארבע וחצי שנים. רק לאחר קרבות אל-עלמיין וסטלינגרד, כאשר נצחון בעלות הברית החל להיראות באופק, יכלו אבא ואמא להחליט ולהביא ילד נוסף לעולם – אותי, עודי.

וכך, לא רק חברתי אל אחי אלא גם וביחד, היינו הממשיכים של שתי המשפחות שנספו בשואה: משפחתה של אמא שלנו ומשפחתו של אבא !

בית הקברות הישן בחיפה

משפחת אמא של סבא עודי, אשר נספתה בשואה של יהדות פולין. התמונה צולמה בשנת 1937. המשפחה כולה חוגגת בפולין, את הולדתו של ויקי (אביגדור) שבחיפה הרחוקה ! מימין יושב נתן (נוטע) מוטיל, סבא של סבא עודי. הוא היה האיש העשיר במחוז גוסטינין שבמרכז פולין. לידו עומד עימנואל, האחיין של צלינה, אמא של סבא עודי. לידו עומדת סליה (שרה) מוטיל, סבתא של סבא עודי. בהמשך עומדים האחות ברוניה, האח דוד, האחיות מינה ומירה וכן, בעלה של מירה.

בתמונה שעל הוילון ברקע: צלינה, אמא של סבא עודי, הנמצאת בזמן הצילום בחיפה אשר בפלסטינה (ישראל) ! על גבי התמונה הגדולה של צלינה (בפינה הימנית למטה): צילום של צלינה ויוסף עם ויקי, שזה עתה נולד בחיפה.

בתוך השנתיים הבאות תפרוץ מלחמת העולם השניה וכולם, יירצחו במחנות הריכוז שבפולין ובגטו ורשה.

ראה "צוואתו של אברהם זייף"  בצמוד לקובץ זה.