מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סיפורו של מקום – טירת הכרמל

שחר יחיא וסבתא אסתר
בשנת 1949 הורי קנו בית
המקום המיוחד שלי!

תכנית הקשר הרב דורי שחר יחיא מתעדת את סיפוריה של סבתא אסתר רוז'ה, סבתא מספרת:

סיפורו של מקום

אני נולדתי בגרמניה בעיר בשם אולם. גרנו בגטו לאחר המלחמה ובסוף השנה, בדצמבר 1948 עלינולארץ בהיותי בת חמישה חודשים. בדרכנו לארץ שטנו באוניה לצרפת ושם חנינו תקופה מה ולאחר מכן נסענוארץ ישראל. הגענו בסוף דצמבר שנת 1948 לארץ. עלינו לארץ בשם משפחה שכבר עזבה לארץ.

הגענו למחנה העולים  בעתלית. קיבלנו אוהל בעתלית. שם אני  התינוקת, חליתי לאחר שבועיים בהתקררותחזקה מאוד. הורי עשו מאמצים לעזוב את המחנה. הורי נסעו איתי למכרים בחיפה ושם נשארנו לגור.אבי גוייס לשנתיים לצבא, לשירות חובה ואימי נאלצה לצאת לעבוד. עלי שמרה מטפלת שגם לה הייתה ילדהבגילי. לאחר מספר חודשים בשנת 1949 הורי קנו בית ערבי בטירת כרמל.

בית ערבי, הבית היה עם 3 חדרים גדולים ו –2 גינות גדולות. בגינה אחת היה מטע בננות וענבים שנשארמהערבים שגרו בו לפנינו. אימא שלי שתלה ירקות בכל מיני סוגים. אבא שלי בנה לול והיו לנו תרנגולים , אווזים וברווזים. בגינה השנייה היו לנו עצים: עץ רימון, עץ משמש, עץ לימון ושלוש סוגים של עמי תאנה ועץ תות.היה לנו כלב וחתולים עקרבים, יונים.

בילדותי הילדים מהכיתה מאוד אהבו לבוא לשחק אצלנו בגינה. את הבת מצווה שלי חגגו בגינה עם מלא אורות ופטיפון עם תקליטים. למדתי בבית הספר הגבעה בטירת כרמל שהיום הוא בית ספר "שיפמן".עד כיתה ו' למדתי בבית ספר זה ואחר מכן עברתי לבית ספר חדש שכיום הוא יגאל אלון. חלק משנות הלימודבתיכון למדתי בטירת כרמל וחלק בחיפה.

כשהייתי ילדה נסענו לחיפה לגן שעשועים, גן הזיכרון, שהיה בה בריכה עם ברבורים וכל מיני משחקים וכרידשא והשקיף לכיוון הים המראה היה מרהיב ביותר וכן גם נסיעה לגן האם ולגן החיות ולקראת פסח היינונוסעים לתערוכת פרחים שיתקיים פעם בשנה.

תמיד חיכיתי לימי הקיץ לנסוע לימי הכיף מטעם העבודה של אבי ובימי הקיץ לנסוע לים או לבריכה בחוף הכרמל.הלכתי לחוג בלט לתקופה של שנה וכן לחוגי יצירה ועבודת יד והייתי בנוער העובד היה שם כיף עם כל מיני פעולות.אני הכרתי את בעלי לעתיד יום אחד הוא הגיע עם אחיו ואחותו לביתינו כי הוא קרוב משפחה רחוק הוא עם אחיוועוד בן דוד היו באים מדי שבת לבקר אצלנו וחברתי ואני היינו נוסעות לחיפה לטייל בבית קפה ולסרט.

במשך הזמן התחלנו אני ויוסי(בעלי) לצאת כידידים לתקופת של שנה. לבסוף נפרדנו כי זה הפריע ללימודיולאחר שנתיים יצאנו שוב ולאחר כמה חודשים התחתנו.

מידי שנה  בפורים הייתי מתחפשת, בתחפושות שונות. אימי הייתה אופה עוגיות ואוזני המן היינו שולחיםמשלוחי מנות לקרובים וחברים נוסעים לחיפה לראות תחפושות של ילדים. ולאחר מכן היינו הולכים לאיזהשהיא מסעדה. ולבסוף היינו חוזרים הביתה שמחים ומאושרים

בהיותי ילדה היינו הולכים לבית סבי מצד אבי וגם דודי עם בני משפחתו ועורכים את ליל הסדר סבי עם אישתוהיו מבשלים כל מיני מטעמים לליל הסדר ממרק דגים פשטידה חפוחי אדמה מציות סלק וכל מה שצריך לקערתפסח כמובן השולחן היה ערוך במפה לבנה יפה ומעוטרת וכן כלי שולחן מיוחדים לפסח שנשמרים בצד משנהלשנה משום שהם דתיים היינו קוראים באגדה מידי פעם כדי שסבי נוח שרים ונהנים. אני זוכרת שהייתי נוסעת גם לבאר שבע לאח של סבי לחגוג איתם את ליל הסדר כי לא היו להם ילדים והם מידי שנה היו מארחים כל מיני אחיניים לפסח לאחר שנים היינו אורכים את ליל הסדר בבית הורי ואז היו באים אחיות של אמי ואח של אבי וגםחברה טובה שלי לאחר שנים.

אבי הוא ניצול שואה. בימי השואה היה מתכנס בחדרו ולא יוצא לסלון להסתכל סרטים של שואה. ביום השואהאבי היה בדיכאון וזה הזכיר לו את האנשים הקרובים אליו שאיבד בשואה. דיכאונו של אבי כאב לי מאוד כי בסופושל דבר האנשים שהלכו בשואה הם גם קרובים אלי כמו סבתא שלי, דודים שלי ועוד. אימי אינה ניצולת שואהאך בכל זאת ביום השואה אינה יכולה להסתכל על הדברים הנוראים שעשו בשואה.

יום העצמאות הוא יום שמח מאוד בשבילי שמסמל את קומת ישראל ואני זוכרת שבכל שנה ראש העיר היה עושהלנו הופעות ממש כמו היום…הרחובות הראשיים היו מאוד מקושטים הנורות בדגלים ועוד המון קישוטיים.

הסיפור תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי תשע"ב 2012

מילון

גן הזכרון חיפה
גן הזיכרון חיפה על האנדרטה ביום 21.4.1948, לקראת תום המנדט, עזבו הבריטים את מרבית אזור חיפה, ויום למחרת השתלטו כוחות ההגנה על השטח לאחר קרבות קשים. הגן מנציח את בני העיר אשר נפלו בכל הארץ בקרבות מלחמת העצמאות, 1947 - 1948, ואת משחררי העיר בתש"ח.

ציטוטים

”המקום המיוחד שלי - טירת הכרמל !“

הקשר הרב דורי