מאגר סיפורי מורשת

סבתא צביה נולדה בתל אביב, בשנת 1948 ר"ח תמוז תש"ח. סבתא, בשלוש השנים הראשונות לחייה, גדלה בקיבוץ קבוצת יבנה, ואחר כך עברה לעיר תל אביב שם גדלה עד שעזבה את הבית. במשפחתה של סבתא בבית הם היו שלושה ילדים. היא הבכורה ולה אחות ואח קטנים.

 

לסבתא היו שני שמות משפחה. השם הראשון: צביה ורדי – רוזנטל, השם השני: צביה רושגולד – רון. ורדי – רוזנטל, סבתי נולדה יתומה אבא שלה צבי הי"ד, נפל במלחמת השחרור חודשיים לפני לידתי על שמו סבתי קרויה צביה.

 

רושגולד-רון היה שם המשפחה של אביה המאמץ משה ז"ל שגידל אותה ואימץ אותה כבתו. כשסבתי הייתה תינוקת פרצה מלחמת השחרור, סבתי מספרת: "פינו את כל הנשים והילדים לבני ברק ולכן נולדתי בבית יולדות בתל אביב". שסבתא הייתה תינוקת היא גדלה בבית תינוקות בקיבוץ. כשעברה לעיר רשמו אותה לגן פרטי,  גן טרום חובה ליד ביתה בתל אביב. כשהייתה בת חמש רשמו אותה לגן חובה. סבתא למדה עד כיתה ג' בבית ספר תל חי ומכיתה ד' ואילך עברה דירה ועברה לבית ספר הקליר.

 

סבתא עברה ממקום למקום ומבית ספר לבית ספר אחר היו לה קשיים גדולים, היא מספרת: "בבית ספר תל חי, הייתי מאוד בולטת חברתית ולימודית הגעתי לבית ספר שלא הכרתי בו אף ילד ולא הכירו אותי, איבדתי את מעמדי והייתי צריכה לעמול קשה לרכוש אותו מחדש. בשכונה החדשה לא הכרתי בה אף אחד הייתי מאוד בודדה, לא היו לי חברים והכל היה זר לי. לקח לי זמן רב להתאקלם חברתית ולימודית".

 

חברותיה של סבתי היו חלק מקבוצת יבנה, אבל אותן הייתה רואה בעיקר בחופשות כשנסעה מתל אביב לקיבוץ. חלק מחברותיה היו מבנות כיתתה בבית ספר הקליר ומהתיכון עירוני ה' בתל אביב ומתנועת הנוער. סבתא השתתפה בפעילויות של תנועת הצופים, לימדו אותה להיות אדם ישר, חבר טוב ונאמן לחבריו, אוהב את ארץ ישראל וכל מיני מיומנויות טכניות של הקמת אוהלים קשירת קשרים וכו'.

 

לסבתא היו כמה תחביבים, "היינו אוספים כמה אוספים אספנו מפיות נייר עם דוגמאות שונות, אספנו 'זהבים' ניירות שמצפים ממתקים, אספנו בולים, ייבשנו צמחים לאוסף".  בזמן שסבתא הייתה קטנה לא היו לה משחקים, היא שיחקה עם חברים בחוץ והם המציאו משחקים ביניהם: אולר – היינו מסמנים מלבן גדול על האדמה, מחלקים לשניים על כל שטח עמד שחקן שזרק את האולר לכיוון השטח השני וסימן את חלק השטח ככיבוש שלו. קלאס, חמש אבנים, דוקים, מלחמה בקלפים פשוטים, משחקי כדור וכו'.

 

כשהייתה סבתי בתיכון היא התנדבה בתנועת "נוער לנוער" תנועת התנדבות של נוער "הלכתי לעזור בבתי חולים, אחר כך כשסיימתי את התיכון התגייסתי לצבא". כשסבתא הייתה ילדה בת 8 פרצה מלחמת סיני סבתא לא פחדה. "הייתה אזעקה, ירדנו כולנו למקלט עם כל השכנים. אף אחד לא פחד ואף אחד לא היה היסטרי, כולנו האזנו לרדיו לא היה טלוויזיה באותו זמן ונשמענו להוראות.

 

חלק מחברותיה של סבתא בבית הספר ובתנועת הנוער המשיכו ועברו יחד איתה לבית הספר התיכון וחלקן שירתו איתה בחיל האוויר והקשר היה מצוין, אבל כשהיא וסבא מוטי עברו כזוג נשוי עם ילדה מתל אביב להרצליה ואח"כ לאלקנה הצטמצם הקשר.

 

סבתא שירתה בצבא כפקידת מבצעים בחיל האוויר. בשנת 1967 מלחמת ששת הימים תפסה את סבתא בזמן שירותה בחיל האוויר. "תכניות המלחמה תורגלו על ידינו במשך חודשים עד שהתרגיל הפך לאמיתי ומטוסי הקרב יצאו משדה התעופה חצרים, המריאו מעל הבסיס שלנו בצאתם לתקיפת כל שדות התעופה הצבאיים במצרים. כשנגמרה המשמרת השנייה של הלילה, רצנו בנות המשמרת לחדרנו להאזין ברדיו לשידורי קול אהרם מקהיר שהיו סיפורי בדיות ושקרים וחיכינו והתפללנו לשלומם של הטייסים שיצאו למשימה וקיווינו לחזרתם בשלום. הם השלימו את המשימה במספר שעות אך לצערנו חלקם לא חזרו … חודש בבסיס לא יצאנו הביתה. אחרי מספר ימים, במהלך משמרת שבה עבדתי הגיעה הודעה בקשר על כיבוש ירושלים העתיקה והשבת הכותל לידינו, כולנו עמדנו נרגשים, ודמעות בעינינו."

 

קבוצת יבנה: "קבוצת יבנה היא קבוצה הנמצאת בתחומי מועצה אזורית חבל יבנה, כ-6 ק"מ מזרחית לאשדוד. באזור התוחם את כביש 7, בין מחלף אשדוד למחלף בית רבן. היא נחשבת ל"אם הקבוצות הדתיות" ומשתייכת לתנועת הקיבוץ הדתי, איגוד הקבוצות של הפועל המזרחי.

מלחמת ששת הימים:"מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה מבוקר 5 ביוני עד ליל 10 ביוני 1967 (כ"ו באייר – ב' בסיוון ה'תשכ"ז), בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו במדינות ערביות נוספות: עיראק, ערב הסעודית, לוב, סודאן, תוניסיה, מרוקו ואלג'יריה. המלחמה החלה במכה מקדימה ישראלית על חיל האוויר המצרי, לאחר תקופת המתנה מתוחה, שבה נעשו ניסיונות להימנע ממלחמה. במהלך המלחמה כבשה מדינת ישראל שטחים נרחבים בסיני, רצועת עזה, רמת הגולן, יהודה ושומרון ומזרח ירושלים. השטח הכולל שנכבש גדול פי שלושה משטחה של מדינת ישראל לפני המלחמה."

 

תכנית הקשר הרב דורי ביוזמתה והובלתה של צביה מינצר החלה פעילותה השנה באלקנה. צביה מובילה את עמותת 50 פלוס ביישוב אלקנה הובילה את היוזמה המבורכת ביישוב.

קישור לכתבה על מפגש הפתיחה 

במעמד חגיגי ומרגש נפתחה תכנית הקשר הרב דורי לראשונה ביישוב אלקנה, באולפנת בנ"ע השומרון אלקנה. בכניסה לכיתה התחבקו תלמידות כיתות ז' עם סבתותיהן, תושבות אלקנה ויישובי הסביבה, המעורבות בעמותת 50+ של היישוב. 

המורה אביגיל מאירוביץ' פתחה את המפגש בפירוש יפה לפסוק "חושך שבטו שונא בנו" (משלי יג, כד), מפיה של תושבת היישוב ברוריה מכמן: "מי שחוסך מילדיו את השבט – המשפחה, החיבור לשורשים – מונע מבנו תחושת שייכות וזהות איתנה".

במפגש נכחו שלושה דורות – ראש המועצה אסף מינצר, אמו צביה מינצר ובתו, תלמידת ביה"ס המשתתפת בתכנית הקשר הרב דורי.

תשע"ה – 2015