מאגר סיפורי מורשת

מצרים. התמונה צולמה בחג פורים בשנת 1942-3. סבא חיים היה כבן עשר.

בפורים בשנת 1942 או 1943 התחפש חיים רז לבן שבט ברברי, שחי במדבר סהרה הגובל באסואן שבמצרים. סבא חיים מספר: "באסואן חיינו במשך שש שנים כמשפחה יהודית יחידה. בני השבט היו ידידותיים מאוד כלפי תושבי אסואן".

חיים רז מספר על ילדותו באסואן

אבי היה צ'יפ אינג'ניר, מכונאי ראשי בחברת הנהר, חברת  האניות הבריטית בשם "קוק". הוא עבד בשרות הבריטים. מקצועו של אבי היה ייחודי, לא מקצוע שאיפיין את עיסוקם של היהודים בנכר. ליד העיר אסואן עבר אשד הנילוס הצפוני ביותר וכיום נמצא לידה סכר אסואן. מבחינה גאוגרפית, העיר אסואן נמצאת על חוג הסרטן. מקום עבודתו של אבי הביא לכך שהמשפחה עברה לגור באסואן. לא הייתה שם קהילה יהודית היינו המשפחה היחידה בעיר. הורי, אני ושתי אחיותי הבוגרות ממני.  שש שנים גרנו באסואן. שש שנים מהם יש לי חוויות ילדות מיוחדות..

כשפרצה המלחמה בין ישראל למצרים פיטרו את אבי אחרי 30 שנות עבודה. אבא נפטר בגיל צעיר בן 51 היה, בשנת 1950. הוא נפטר ארבעה ימים לפני עלייתנו ארצה לישראל,  עלינו לישראל בשנת 1950, אבי לא זכה להגיע איתנו, יהי זכרו מבורך.

היינו המשפחה היהודית היחידה באסואן. לא היה בית ספר יהודי וגם לא בית ספר אנגלי. הבריטים אמנם היו במקום, היה מועדון בריטי, בו בקרנו, אך לא למדו שם. הזרים היחידים שהיו יחד איתנו באסואן היו יוונים ואיטלקים, לכן אני ואחיותי למדנו במנזר הנוצרי, זו הייתה המסגרת החינוכית היחידה שהתאפשרה אז עבורנו. הורי הקפידו לשמור על כל המנהגים היהודים, ל מרות שהיינו משפחה יהודיה בודדת שם. בין כל החגים והמסורת שנשמרו חגגנו גם את חג פורים והתחפשנו בפורים.

סיפורה של התלבושת הברברית

בקרבת אסואן, היה שבט ברברי, שחי במדבר סהרה. היות והיינו המשפחה היהודיה היחידה באסואן, נרקמו בינינו יחסי ידידות מיוחדים. הם נהגו לבקר ולהביא לנו מתנות שנות כמו תמרים וכד'. הלבוש בו אני מופיע בתמונה הינו התלבושת האמיתית האותנטית שקבלנו מהם. החרב והשבריה שהחזקתי  גם הם מקוריים ואמיתיים.

בזמן מלחמת השחרור, כשהיינו באסואן, היגיע אורח מאנשי הפלמ"ח לאבי. כשהוא ראה את החרב והשבריה התלויים בביתנו, הוא הזהיר את אבי. הוא אמר שזה מסוכן שאנו מחזיקים כלי נשק בבית, זו יכולה להיות עילה למצרים להעליל עלינו עלילות שוא. אבי שדאג למשפחה שבר את החרב וקבר אותה עמוק באדמה, בחצר הבית.

התנדבות בקהילה

אני עוסק היום באמנות הויטראז'ים, תחביב אהוב עלי.  אחת מהפעילויות   הנוספות שלי היום, אני מתנדב בפעילות הטלווזיה הקהילתית, הכנתי כבר מספר סרטים וכתבות על שכונתנו בת -גלים. בימים אלו אני מכין חומרים להכנת סרט תיעוד על העיר אסואן וסיפור משפחתנו וילדותי שם.

קישורים לסרטים שהכנתי:

סרט "שיח מדוזות"

סרט "מחלוני – בת גלים"

סרט I Am Robot

סרט הדקל המיתולוגי

סרט Asswan

העשרה

אסואן: "אַסְוָאן, היא העיר הדרומית ביותר במצרים, המשמשת כעיר הבירה של חבל אסואן. אוכלוסייתה מונה (2008) כ-275,000 נפש. אסואן שימשה במשך שנים כ"שער לאפריקה", והייתה עיר שוק משגשגת בצומת נתיבי השיירות העתיקה. בעבר שכן חיל משמר בשם סונט באסואן.העיר שנקראה בעבר בארמית "סון" וביוונית "סונון" נזכרת גם בתנ"ך: "ממגדול סְוֵנֵה ועד גבול כוש"‏. ספר יחזקאל, פרק כ"ט, פסוק י'.". ויקיפדיה.

מורה מובילת תכנית: טל מלכה.

מנהלת בית הספר: שלומית שרה ויזל.

בית הספר תדהר, יקנעם, 2016