מאגר סיפורי מורשת

בשנת 1934 אבי סבי, אהרון פסח, נשא לאישה את לואיזה אהרונוביץ'. סבי נולד ב-4/4/1935 בעיר טוזלה, חבל בוסניה שביוגוסלויה. בטוזלה גרו קתולים, פרבוסלבים, מוסלמים, צואנים ויהודים היו בה סה"כ כ-100 יהודים, אבל שני בתי כנסת: אשכנזי וספרדי. האשכנזי היה יותר מפואר. כל התושבים כמעט חיו בשלום זה עם זה ללא הבדלי דת-ובעיקר הילדים. הילדים חגגו יחד את כל החגים: חנוכה, פסח, סוכות, חג המולד, חג הרמדאן-חגיגה גדולה! כעבור שנה וחצי נולדה לסבא אחות בשם אסתר. היו להם חיי משפחה מאושרים.

 

הם גרו בחצר גדולה ומסביבה בתים. סבא היה שובב- בהיותו בן 4 הוא רצה ללכת למשחק כדורגל. הוא ביקש מאחד העובדים שייקח אותו למשחק ואמר שאבא שלו ביקש זאת. זה היה שקר. סבא רבא חיפש את סבא כי לא ידע לאן סבא נעלם. כשחזרו ממשחק כדורגל וכל הסיפור נודע לסבא רבא-זה לקח את סבא למרכז השוק ביום שישי, הוריד את מכנסיו והרביץ לו בטוסיק בחגורה לפני כל האנשים. באותו ההשנה סבא נכנס למכונית המשפחה והמפתח היה תקוע בסוויץ'. סבא סובב והמכונית החלה לנסוע ולמזלו או לא למזלו- נתקעה בקיר. הנזק למכונית היה גדול וסבא שוב קיבל בטוסיק בשוק לפני כל האנשים.

 

למשפחה הייתה אחוזה קטנה מחוץ לעיר. באחוזה היו מספר בתי מגורים ומעשנה לבשר. במעשנה היו תולים בשר ולמטה מבעירים עצים שהיו רק מעשנים. התהליך נמשך 4-6 חודשים. בחגים ובאירועים נסעו לאחוזה כמה משפחות, לפעמים היו 60-70 איש. אלה היו ימים מקסימים. כל הילדים היו משתוללים, משחקים ורוחצים בנהר.

 

משפחתו  לא הייתה דתית מאוד, הם שמרו על המסורת היהודית. למשל, בליל הסדר כשהיו מגיעים לקטע "עבדים היינו במצרים" כל הילדים היו נכנסים לאולם כשהם נושאים שקים על כתפיהם ממולאים בניירות וסמרטוטים, הלכו מכופפים כאילו סוחבים שקים כמו העבדים במצרים. במשפחה היה נהוג שהיו מעמידים סיר נחושת ענק ומניחים בו כ-1000 ביצים או יותר והביצים היו מתבשלות במשך כל החג. כל אחד היה עובר ליד הסיר ולוקח ביצים מתי שרצה וכמה שרצה. בדרך כלל כמות הביצים הספיקה גם למשפחה וגם לאורחים. ממש נס חג הפסח!!

 

בפסח, לפני שהמשפחה נלקחה למחנה ריכוז היה חודש מאוד חם. בבית שהמשפחה גרה בו היה משטח שיש גדול ובגלל החום השיש היה ממש רותח. מכיוון שמצות לא היו לסבתא של סבא, היה רעיון לרדד בצק דקדק ולהניחו על השיש החם. ככה עשו וקיבלו ממש  מצה. אולי זו לא הייתה מצה הכי כשרה והכי שמורה אבל היא הייתה מצה שכל המשפחה שמחה וברכה עליה. אמא של סבא נפטרה כשהוא היה בן 5. סבא ישב שבעה ביחד עם אביו על מזרון שהיה על הרצפה. סבא לא הבין לאיפה נעלמה אמא. הוא שאל הרבה שאלות. אבל הוא זוכר שהיה מאוד עצוב.

 

באפריל 1941 לקחו את אביו למחנה ריכוז. סבא בכה ורצה ללכת איתו. הדודים שידעו כנראה את הגורל משכו את סבא ולא נתנו לו ללכת. סבא בכה ובכה אך בזכות זה ניצל. כל היהודים רצו לעזוב את העיר אך השלטונות לא הרשו להם. בעיר היה שופט נוצרי בשם דלתיץ' והוא נסע לראש הממשלה לבקש אישור ליהודים לצאת מהעיר. הוא קיבל את האישור ובכך הציל יהודים רבים. לאחר המלחמה הוא קיבל תואר של "חסיד אומות העולם" ועל שמו ניטע עץ ב"יד ושם".  

בגיל 9 סבא היה עם הפרטיזנים ביערות יגוסלביה. פרטיזנים היה צבא שלחם נגד הגרמנים. היו שם הרבה ילדים בגילו ותפקידם היה להעביר דואר וידיעות בין יחידות הפרטיזנים. הפרטיזנים החליטו שהילדים צריכים גם ביניהם מורים ופרופסורים שילמדו אותם חשבון ולכתוב. איך לומדים אם אין מחברות ועפרונות? במקום דף נייר השתמשו בעלים גדולים ובשרניים ובמקום עיפרון השתמשו בקיסם שהיה חורט על העלה. כאשר העלה התמלא פשוט זרקו אותו.

עם קבלת האישור רוב היהודים ברחו מהעיר ובניהם גם סבא.

 

לאחר הבריחה – לאחר מסע ארוך, סבא הגיע לעיר בחוף הים האדריאטי-דוברובניק. כעבור זמן קצר, האיטלקים תפסו את סבא והעבירו אותו למחנה ריכוז באי ראב. זה היה מחנה שבו האסירים סבלו מרעב, אבל לא הרגו אותם. האוכל שקיבלו במחנה היה לחמניה אחת ביום ומרק ירקות. במחנה עצמו כולם עבדו עבודות כפיים והיו כאלה שגם הוציאו אותם לעבודות קשות אל מחוץ למחנה. הילדים, וביניהם גם סבא, למדו קרוא וכתוב. במחנה סבא זכה באשכול ענבים. באשכול היו ענבים רקובים וגם ענבים טובים. סבא החליט לאכול קודם את הרקובים ולהשאיר לסוף את הטובים. כאשר סיים לאכול את הרקובים והחל לאכול את הטובים, בא חייל וחטף לו את האשכול. מאז סבא החליט שבחיים תמיד צריך ליהנות תחילה מן הטוב ביותר.

 

עד היום לסבא יש חברים בטוזלה:  חברים מוסלמים, קתוליים ופרווסלביים. כאשר סבא עלה לארץ, אחת החברות שלו (מוסלמית), הייתה משתמשת בדמי הכיס שלה כדי לקנות ולשלוח לו שבועונים. בנוסף, כאשר הייתה מלחמה ביוגוסלביה, בשנת 1991, לאחד החברים שלו בטוזלה היה נכד בן חודשיים, והוא ביקש מסבא לארגן לו חלב לתינוק. סבא התקשר לקרובים בזגרב והצליח לסדר משלוח חלב טרי עם נהג אוטובוס מזגרב לטוזלה. החלב הטרי הגיע תוך 4 שעות. החבר של סבא אמר שלעולם לא ישכח את זה. אלו היו יחסי חברות.

 

תודה לסבא על שיתוף הפעולה והקדשת הזמן לעבודה על המצגת.   

 

ליחצו כאן לראות את המצגת של יוסי