מאגר סיפורי מורשת

שמי רבקה סדובסקי, נולדתי בארץ ישראל בשנת 1946. כשהייתי בת שנתיים הוכרזה הקמת מדינה ליהודים. כל התושבים יצאו מבתיהם למרכז המושבה ורקדו עד אור הבוקר.                                                              למחרת הייתה התקפה של הערבים על אוטובוס והיו הרוגים. כך התחילה מלחמת העצמאות, עד שהבריטים עזבו את הארץ, והאו"ם החליט לחלק את הארץ ליהודים ולערבים.

 

הייתה לי ילדות מאושרת ומשפחה ענפה בכפר סבא. עם סבא וסבתא שעלו לארץ בעלייה השנייה בשנת 1882.  למדתי בגן "ברכה" בכפר סבא, שהיה גן ידוע ובו גם למדו בני דודי הגדולים ממני.  

 

הייתי פעילה מבחינה חברתית, מכיתה ד' הצטרפתי ל"נוער העובד והלומד”, לא החמצתי שום טיול, מסע או מחנה קייץ. כשהייתי בתיכון עברתי קורס מדריכים והדרכתי באותה תנועה. יש לי זיכרונות רבים ומתוקים מאותה תקופה.

אני זוכרת את המשחקים ששיחקנו פעם ושכבר כמעט ולא משחקים אותם היום, "סימני דרך", שבו מתחלקים לשתי קבוצות והקבוצה המנצחת היא הקבוצה שהצליחה למצוא היכן מסתתרים הפתקים שהוסתרו. אני זוכרת שבכל יום חמישי, באופן קבוע, הייתה אימי רחל ז"ל מכינה ארוחת צהריים חלבית. אחי בני ואני אהבנו מאוד את יום חמישי בשבוע. אימי הכינה לביבות מגבינה לבנה, או פסטה עם גבינות, סוכר וקינמון. או אטריות עם סוכר וחלב. בימי החורף הקרים הייתה מכינה לנו דייסת סולת מתוקה עם שוקולד.

 

כשהתבגרתי למדתי בסמינר למורים והייתי בוגרת מחזור א' בבאר שבע. שם גם פגשתי את בעלי יגאל, התחתנו ונולדו לנו שתי בנות.                                                                                                              

 

 בשנת 1973 עברנו להתגורר בחדרה ונולדו לנו עוד שני ילדים. עברנו משבר קשה במשפחה כשענבל בתנו בת השלוש חלתה במחלת הסרטן. במשך שנתיים וחצי נאבקנו להצלת חייה אך ענבל היקרה שלנו נפטרה.             עם השיברון וכאב הלב החלטנו להיות משפחה עליזה ושמחה. הרבינו בטיולים והיינו מוקפים בחברים טובים ותומכים וכן במשפחה טובה.                                                                                                            

 

כיום, בעקבות הסיפור הפרטי והכואב שלי, אני מתנדבת באגודה למלחמה בסרטן כיושבת ראש סניף חדרה.