מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סיפורה של משפחה חלוצית

אני ונכדתי בזמן הקשר הרב דורי
אני והורי
סיפור משפחתי שמשלב את העליות, חלוציות, הקמת המדינה ובנייתה

מי היו ההורים שלי? 
 אמי נולדה בשנת 1897 שמה היה בת שבע וכינויה היה סשה,  בתם של רחל וראובן מיצינמכר.
אמי למדה אגרונומיה בעיר אודסה. היא עלתה לארץ עם אמה ואחותה אסתר ואחיה אברהם בשנת 1922. בארץ אמי עבדה בתחנת הניסיונות בתל- אביב במכון חיפשו פתרונות למזיקים בחיטה.
תמונה 1
אבי –  זליג חזנוביץ' אבי נולד בשנת 1892 שמו היה זליג וכינויו היה סבא זוזה.אבי עלה לארץ עם אביו בשנת 1910 במטרה לעבד את האדמות שקנו כמה שנים קודם. בזמן שהם חזרו לרוסיה להביא כלים וזרעים נמכרה האדמה למישהו אחר והאדמה כבר לא הייתה בבעלותם, הם איבדו את כספם. לאחר מכן הם התיישבו בחדרה ועבדו אצל האיכרים. סבא שלי חזר לרוסיה ובשנת 1913 הביא משם את אימו ואת סבתו ועוד שתי אחיות שבמהלך מלחמת העולם הראשונה סבלו מאד מהרעב וחלקם נפטרו.תמונה 2
החתונה של הוריי
בשנת 1924 התחתנו בת שבע וזליג בחיפה. לאחר מכן הצטרפו בת שבע וזליג למושב תל עדשים, גם אחותו טנייה הייתה באותו מושב. בתקופה שהורי היו בתל עדשים בת שבע ( אמי) הולידה בן ובת שנפטרו מיד אחרי לידתם, בהריון השלישי כדי לא להסתכן באסון נוסף הם עזבו את המושב ועברו לתל- אביב, ואני נולדתי בתל- אביב.
 
אני – רמי רונן
אני נולדתי ב 17.2.1929בתל- אביב. עד שהייתי בן 5 התגוררנו בכמה מקומות בעקבות העבודה של אבא. המקומות היו: תל- אביב, חיפה. כאשר גרנו בחיפה אבי עבד במחצבות בעתלית לבניית נמל חיפה, בעקבות עבודתו גרנו גם בעתלית. אחרי עתלית גרנו בתל- אביב בעקבות עבודתו של אבא שעבד בפרדסים של חירות אמריקה ב' שניטעו על ידי חברת יכין לארגון שהתארגן בארצות הברית.אני ואמי הצטרפנו לאבי בבית חירות בתחילת שנת 1935 .
תמונה 3
 
היינו היחידים שגרנו בבית חירות ,מכוון שלא היו הרבה ילדים בכפר ויתקין, בגיל חמש עליתי ישר לכיתה א'.
 
בית הספר:בבית הספר בכיתה ג', ד', ה' למדנו גם שעורי תפירה ונגרות, במסגרת השעורים בנגרות בנינו מגלשה מעץ ובנוסף לזה בחג החנוכה ההינו יוצקים סביבונים מעופרת.תמונה 4 כאשר סיימנו את בית הספר בכיתה י' היינו 10 תלמידים.
מגיל 13 נכנסנו לארגון ההגנה והתחלנו בסדרת אימונים. כאשר נגמרו הלימודים אני וחברי יוסף סמדר  המשכנו בלימודים בבית ספר חקלאי על שם כדורי.תמונה 5עם סיום הלימודים בכדורי חזרתי לבית חרות לעבוד בפרדס. התגייסתי לפלי"ם (הפלוגה הימית של הפלמ"ח) והשתתפתי בהורדת ספינת מעפילים.
העזיבה:
בשנת 1951 עזבתי את בית חרות והצטרפתי לארגון של בני מושבים שהתארגנו להקמת מושב חדש. ההתארגנות התקיימה בנגב בקיבוץ צור מעון שהתפרק. במקום הכרתי את שושנה  ובשנת 1953 התחתנו וחזרנו לבית חרות ושם בנינו את ביתנו.
 
תמונה 6אשתי: שושנה רונן. 
שושנה נולדה ב-6.6.1930 הוריה של שושנה ישראל ופנינה זק עלו לארץ בעלייה השלישית והיו ממייסדי מושב צופית. שושנה למדה בבית ספר בצופית 10 שנים ושנתיים נוספות בבית ספר חקלאי "עיינות". בשנת 1948 התגייסה לפלמח, הצטרפה לגדוד השלישי של ההכשרות המגויסות. בשלב מסוים הגדוד עבר בחשאי לדרום המנותק והחליפו את הפלמחניקים שהיו מנותקים בדרום. אחרי המלחמה ההכשרה ששלה הקימה את קיבוץ ארז.בשנת 1949 שושנה חזרה הביתה לצופית  בשנת 1950 הצטרפה לארגון של בני המושבים במטרה להקים מושב חדש, בתקופת ההתארגנות עבדו חברי הארגון בהדרכה במושבי עולים שעלו להתיישבות בדרום. בצור מעון שושנה הכירה את רמי. תמונה 7
החתונה שלי ושל שושנה
החתונה הייתה בשנת 1953. אחרי החתונה חזרנו לבית חירות ושם הקמנו את הבית שלנו.
נולדו לנו 4 ילדים 1.רונית- נולדה  בשנת 1954 התחתנה עם ירון מרינוב  ולהם שלושה ילדים: רותם ארז ואמיר.2.נילי- נולדה בשנת 1957 התחתנה עם אבי קפלן ולהם שלושה ילדים: נועם אביב ורע 3.עופר- נולד בשנת 1961 התחתן עם נחמה עצמון ולהם שלושה ילדים: דורון אופיר וגיא 4.לימור- נולדה בשנת 1969 התחתנה עם ירון מיכאלי ולהם ארבעה ילדים: תומר נועה רוני ועידו.  תמונה 8סיפור משפחתי:
חפצים שעברו במשפחה: משפחתי היא צאצאית של הבעל שם טוב. הייתה אצלנו אפודה שעברה מבת לבת עד שהגיע לאחותו של אבי ומאז האפודה נעלמה.האפודה הייתה של הבת הבכורה של הבעל שם טוב – הודל. בנוסף יש תנ"ך מלא ישן בגודל קטן מאוד שעבר מאב לבן שנכתב במאה השמונה עשרה.
 
 
תמונה 9
 העליה: אבי, סבי וסבתי, סבתו של אבי  ושתי אחיותיו עלו בעלייה השנייה.
שתי אחיות נוספות עלו בעלייה השלישית. גם אמי, סבתי, דודתי ודודי  עלו בעלייה השלישית. ברוסיה נשארו אחות של אבא ואחות של אימא. כל השנים היה נתק בין מדינת ישראל וברית המועצות, הקשר היחידי היה מכתבים. בשנות ה-60 הייתה הפשרה בין היחסים עם ברית המועצות ובשנת 1964 ההורים שלי ואחות של אימא, נסעו לרוסיה לביקור. האחות של אימא, גרה באובסק ( עיר בסיביר). הם הביאו למוסקבה את האחות עם הבת שלה אשר הייתה רופאה ואת נכדתה של הרופאה שהייתה נכה. לאחר מכן חזרנו אל הארץ יחד עם הרופאה ונכדתה ואשפזו את הילדה בירושלים, עין הכרם. הילדה עברה ניתוח והתחילה בשיקום. בבית החולים קיבלו אותם בצורה יוצאת מן הכלל, והציעו להם להישאר בארץ ולעבור אל בית החולים. ב-1967 כאשר פרצה מלחמת ששת הימים, נותקו היחסים בין ישראל וברית המועצות. הרופאה סירבה להישאר בארץ, וחזרה אל ברית  המועצות. גם הקשר במכתבים נותק, ידוע לנו שהמכשירים אשר נתנו לה לשיקום או שחובלו או שלא ידעו כיצד להפעיל אותם, כל הטיפול ירד לטמיון.
 
המלחמות
 מלחמת השחרור וההעפלה
בשנת 1948 התגייסתי לפל ים והתחלנו לשפץ ספינות שהביאו מעפילים. הספינות היו בעברם ספינות משמר. אני עבדתי על ספינה שנקראה בהמשך ווג'ווד ואחרי סדרת אמונים שעברתי שירתתי על אותה אוניה עד לשחרור. לאחר השחרור חזרתי לעבוד בבית חירות. בתקופה שאחרי מלחמת העולם הגיעו לארץ מעפילים וניסו להוריד אותם בלי שיתפסו על ידי הבריטים. במאי 1948 כאשר הבריטים היו עוד בחיפה. הספינה עגנה במרחק מסוים מהחוף וההורדה התבצעה בסירות . בסירה חתרנו שניים נצמדנו לדופן הספינה והמעפילים קפצו מהספינה לסירה! הים היה גלי והספינה התנדנדה  האנשים קפצו לסירה כאשר הספינה התיישרה היה מצב שהספינה נטתה לעבר הסירה והאנשים קפצו מעבר לסירה ונפלו למים במידה והספינה נטתה לצד השני נוצר רווח בין הספינה לסירה והייתה סכנה שהם ימחצו. אנחנו משינו אותם מהמים וכאשר הסירה התמלאה חתרנו לחוף ואחרי שהאנשים הורדו חזרנו מספר פעמים לספינה עד שכולם ירדו .
בתקופה של מלחמת השחרור היו בארץ כ-600,000 יהודים. נהרגו במלחמה זו כ- ששת אלפים איש כמעט כל בית בישראל נפגע במלחמה זו. משפחתנו איבדה שני בני דודים, אחד ראובן מאירי ( ויוי) שהיה בגוש כפר עציון בקיבוץ רבדים שנפלו בשבי של הלגיון הערבי לאחר שחזרו מהשבי בטיול שנשאו לעין גדי נהרג במערב של הערבים. השני שלומו גורביץ' נהרג בקרב בסג'רה.
מלחמת סיני – במלחמת סיני שירתתי באילת במרכזיה צבאית.
מלחמת ששת הימים
 במלחמת ששת הימים שירתתי בסיירת החטיבתית של חטיבה 45 של לחמה באזור ג'נין,  ובהמשך בכיבוש הבקעה, ולאחר מכן עלינו צפונה והשתתפנו בכיבוש צפון הרמה באזור של מגדל שמס. במלחמה באזור ג'נין הייתה המלחמה קשה והיו לחטיבה כ- 50 הרוגים!  
מלחמת יום כיפור  
שירתתי כנהג משאית והבאנו תחמושת לטנקים בקרב הבלימה. במקום תחמושת הובלתי מים בצד המצרי ליחידות השונות עד סוף המלחמה. בסך הכל  שירתתי 150 יום.
מלחמת שלום הגליל-  תפקידנו ביחידה היה להזעיק יחידות שונות לשעת חירום  
אני ונכדתי : 
תמונה 10    

   תמונה 11

מילון

פל ים
יחידה ימית של הפלמח

ציטוטים

”" העבודה קודמת לכל" ,“

”"שונא מתנות יחיה"“

הקשר הרב דורי