מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סייעתי לעלייה ממרוקו

אמנון ואלינה בשיחת היכרות
אמנון וליאל מתעדים את הסיפור

שמי אמנון אלקריף. נולדתי בשנת 1940 במרוקו ושם גדלתי. בשנת 1956, בהיותי בן 16, עליתי לישראל. עוד במרוקו הייתי פעיל בקרב המארגנים של העלייה הציונית. במרוקו של אחרי מלחמת העולם השנייה, חיו הכי הרבה יהודים בצפון אפריקה והקהילה, שהייתה מאוד גדולה, סבלה בשנים האלה מיחס מפלה ולא הוגן וגם מאירועי טרור.

כל זה התגבר אחרי שבשנת 1947 הכריזו ה'אומות המאוחדות' שלישראל מגיעה מדינה ואז המוסלמים ממש התחילו להתייחס אלינו כאויבים. מי שהיו שכנים שלהם וחברים, הפכו לשונאים, שרצו לנקום על מה שקורה לאחיהם המוסלמים בפלשתינה.

תמונה 1

                                                 אחת מאניות המעפילים שהביאה את יהודי מרוקו לארץ 

ואז התחילה ההתארגנות שלנו להוציא כמה שיותר יהודים ממרוקו ולהעביר אותם לישראל. בגלל שמרוקו הייתה מדינת חסות של צרפת, עד הפיכתה למדינה עצמאית הצליחו 30,000 יהודים לצאת ולעלות לישראל.

בשנת 1956, כשמרוקו הפכה להיות מדינה עצמאית, הכריז המלך מוחמד החמישי, שליהודים אמנם מגיעות כל הזכויות, אבל אסור להם לצאת מהמדינה. זה כמובן שכנע אותנו לפעול מהר ובעזרת חברי המחתרת שלנו, הצלחנו להעביר עשרות אלפי יהודים בספינות מעפילים או דרך ספרד וצרפת.

תמונה 2                                                עולים רוקדים ושמחים במחנה אוהלים 

אני כאמור הייתי בן 16 כשעליתי ורק אחר כך הסתבר לי, שבליל בריחתי, בשעה שתיים אחרי חצות, דפקו שוטרים בבית של ההורים שלי וחיפשו אותי. לשמחתי, כבר הייתי רחוק משם אלפי קילומטר.

עם העלייה שלי הגעתי לקיבוץ עין חרוד, שהוא הקיבוץ הראשון שהוקם בארץ ישראל ושם חייתי שנתיים, עד שהתגייסתי לצבא. בצבא שירתי בנחל מוצנח למשך שנתיים וחצי והשתחררתי בדרגת סמל ראשון.

תמונה 3

                                          קיבוץ עין חרוד בשנות ה-50

כיום אני גמלאי ומשתתף במועדון פטנאק בחולון ושר במקהלה.
 
תמונה 4
                                           אני וחברי למשחק הפטאנק עם הכדורים בידיים 
 
מורה מלווה: אורלי פיינה
תשע"ה

מילון

פטאנק
הפטאנק הינו כדורת למסלולי שטח . נולד בצרפת ב- 1906 בעיירה ליד מרסיי. בניגוד לאחיו הבוגר- ה"פרובנסל" ששחקניו נעים עם הטלת הכדור, בפטאנק, מוטל הכדור מעמדה נייחת ( מעגל, שבתוכו ניצב השחקן ורגליו צמודות אל הקרקע. מכאן שמו של המשחק -" פה"- רגליים "טנקה" - - צמודות- בפרובנסלית. המשחק החדש פשט בצרפת ומכאן למדינות חסותה.

ציטוטים

”אחרי שברחתי בלילה, שוטרים דפקו על דלת בית הורי“

הקשר הרב דורי