סוהם
סיפור חייה של תקווה סלמה
שמי המקורי הוא סוהם, כך קראו לי הורי כאשר נולדתי.
כשעלינו לארץ ביקשו לשנות את השם לשם עברי וכך נקראתי תקוה, שהיה אז שם נפוץ.
שם אמי גזלה ואבי נחום. אנחנו 7 אחים: משה, תמר, שפרה, צדוק, עדינה, דוד ואנכי. האמא הייתה כמובן עקרת בית ואבא עסק במסחר.
נולדתי בעיר מוסול שבעיראק. מאחר ועליתי בגיל צעיר מאוד לארץ אינני זוכרת הרבה דברים.
אני זוכרת שבקיץ היו ישנים על הגגות. כמו כן היו מיבשים על הגגות עגבניות, כדי להכין מזה חומר בעירה.
כמו כן היו מייבשים על הגגות חיטה, לאחר שבושלה, היו טוחנים את החיטה על אבן ריכיים ואחר כך משתמשים
בזה להכנת מאכלים שונים, כגון הקובה המפורסמת.
אינני זוכרת היטב את הבית זכור לי רק שהייתה חצר גדולה ושם שיחקנו כל היום. כמו כן נועדה החצר לבישול
ולאפיה.
הלבוש היה צנוע ביותר והנשים היו מכוסות מכף רגל עד ראש. את הפנים הם היו מכסים ברעלה. הגברים לבשו
חלוק וכובע על הראש. גרנו בשכונה יהודית.
את הקניות היו עושים בשוק היהודי. מדי יום קנו את המצרכים של אותו יום, כיון שלא היו מקררים ולא ניתן היה
לשמור אוכל.
העיר מוסול שוכנת ליד החידקל. בית כנסת היה בקרבת מקום וסבא של אמי היה רב ידוע שם.
בשנת 1950 עלינו לארץ וגרנו במחנות העולים בפרדס חנה ובשער עליה. בתחילה גרנו באוהלים ורק מאוחר
יותר עברנו לעיר רמלה ושם גרנו בצריף.
ברמלה הלכתי לכתה א, ובתום השנה, בשנת 1954, עברנו לקרית אתא ושם המשכתי ללמוד בבית הספר
פינסקר ולאחר מכן לוחמי הגיטאות.
בכיתה ח' עברתי לבית הספר עצמאות שבנו חדש בשכונה שלנו. בבית הספר לא היתה תלבושת אחידה.
הטיולים שהיו היו במסגרת בית הספר. מדי פעם בערבים הינו הולכים לערבי כיתה. הייתי בתנועת נוער,
הנוער העובד והלומד ותקופה קצרה היתה גם תנועה של הגדנ"ע שבה לקחתי חלק ונהננו מאוד שם.
בשעות הפנאי היינו מאזינים הרבה לשירים ישראליים, ורקדנו ריקודי עם. כמו כן מדי פעם היינו הולכים לקולנוע.
אמצעי התקשורת אז כמובן היה הדואר ולאחר מכן הטלפון. הקשר עם בני הזוג היה נרקם בעיקר במסיבות
ובטיולים.
היחס עם ההורים היה טוב מאוד והם ניסו לעזור לנו ככל יכולתם, למרות המגבלות שהיו להם
(כספית וקשיי שפה). ההורים לא היו מעורים בפרטים, בעיקר דאגו שלא יחסר לנו דבר.
את בן הזוג שלי הכרתי דרך חבר לעבודה.
נולדו לנו 3 ילדים: רחלי, דוקטורנטית בטכניון במגמת ביוטכנולוגיה, יקיר מהנדס אלקטרוניקה עובד ב"אינטל",
דורון תלמיד שנה שלישית במגמת חשמל ואלקטרוניקה. ילדי עדיין אינם נשואים.
את חגיגות הבר מצוה של ילדי חגגנו בבית הכנסת.
בבית אני שומרת מפות מיוחדות שהיו מאכסנים בהם את הבגדים בעיראק, במקום בארון. כמו כן ברשותי
שמיכות צמר שהיו מתכסים בהם בחורף הקר.
מילון
מוסולעיר בצפון עיראק ובירת מחוז נינוה. העיר משתרעת על שני עברי נהר החידקל ובה חמישה גשרים המחברים בין שני עבריו. העיר נמצאת כ-396 קילומטרים צפון-מערבית לבגדד.
ציטוטים
”בבית אני שומרת מפות מיוחדות שהיו מאכסנים בהם את הבגדים בעיראק“