מאגר סיפורי מורשת

סודה של משפחת עלי-רז

במקרה נולדתי בתקופה מאוד סוערת ומרגשת: לקראת קום המדינה, לכן, הוריי הם הדוגמא המובהקת של תקופה זו. שניהם הגיעו מקצוות שונים של העולם: מסוריה ומפולין ועלו ארצה בעקבות רדיפות ומאורעות קשים שעברו על יהדות העולם בעת ההיא.  

 

רינה האלמנה היפיפייה, אם לשתי בנות, שבעלה הראשון: יצחק נפטר ממחלת השחפת, נפגשה עם אבי אליהו באזור שוק הכרמל בתל-אביב לפני קום המדינה. אליהו יליד סטרנופול שבפולין, ערק מהצבא הפולני של אנדריוס שהגיע למצרים במטרה לבלום את הצבא הגרמני שפלש לצפון אפריקה. בנערותו, היה אבי ציוני "שרוף" ומשהחלו רדיפות הנאצים בעירו והוטלו גזרות והגבלות על יהדות פולין, היה מגיב באלימות כלפי הנאצים שרדפוהו וכינוהו "ג'וד" וכו'… והם "נהנו" מנחת זרועו.

 

משערק אבי אלי מהצבא הפולני במצרים, ברח לארץ ישראל והגיע לתל אביב ושם פגש את אמי רינה. בילדותה, חיה רינה בעיר חלב שבסוריה, מדינה ערבית עם מנטליות "מזרחית", הבנות היו שמורות בבתים, לא נתנו להן ללמוד והיא החלה לעבוד מילדות במתפרת אמה וכשהתנגדה ורצתה ללכת ללמוד, חטפה מכות הגונות עד שוויתרה. עד היום, שהיא כבר רבתא רבתא סבתא לדור חמישי בת 98, היא מצטערת שלא למדה בילדותה.  

יש לי אח: שמואל ושלוש אחיות: אתי שרה ופרחיה.

 

הייתי בבית ספר יסודי ובל"ג בעומר קבענו עם חברים לעשות שייט בסירות בירקון בתל אביב. באותו יום בערב היה יום החתונה של אחותי שרה. באותה תקופה לא היו טלפונים, סמארטפונים… ובכדי לקבל טלפון קווי לבית היינו מחכים 10 שנים. בבוקר יצאתי לשוט עם חבריי לכיתה ולא סיפרתי לאמי מכיוון שהייתה מתנגדת לכך. ביליתי במשך היום וחזרתי הביתה מאוחר ואמי הייתה כעוסה כיוון שלא הייתי בבית. כשהגעתי גערה בי "יפה מאוד, אחותך מתחתנת ואת יוצאת לשוט בירקון!" התפלאתי, איך אמי יודעת שהייתי בירקון? ואז הסתבר לי שדודתי שהגיעה לחתונה מעמק יזרעאל בצפון ברכבת, עברה מעל גשר הירקון בדיוק כששטנו בסירה קרוב לגשר והצליחה לזהות אותי תוך כדי נסיעה ברכבת.

 

גדלנו ביפו בבית שהיה מפקדה בריטית לפני קום המדינה. אבי, שהשתתף כתותחן בקרבות מלחמת השחרור בכיס פלוג'ה שהיום נקראת צומת פלוגות ליד קריית גת. האמת היא שבקרב השתתף תותח אחד ויחיד אבל, בכדי שהמצרים יחשבו שיש הרבה תותחים לצבא הישראלי, היו מפגיזים מנקודה אחת ונוסעים עם התותח במהירות לנקודה אחרת ומפגיזים ממנה. אבי סיפר שהפגיזו כוחות סודנים שפלשו יחד עם המצרים במטרה לכבוש את דרום הארץ. לאחר הניצחון קיבל אבי את הדירה במפקדה הבריטית. גרנו מול כנסייה ובית ספר ערבי והיינו צופים לכיתות. כשילד היה מכעיס את המורה, הוא היה מוזמן לקבל הצלפות בסרגל על כפות ידיו.

 

כשפרצה מלחמת סיני, כל התלמידים הערבים עמדו בחלונות בית הספר, נופפו בידיהם וצעקו לעברנו "איטבח אל יהוד" שפירושו תשחטו את היהודים. בבית דיברנו עברית. אבי דיבר פולנית ויידיש עם חבריו ואילו משפחת אמי דיברו ערבית. אני דיברתי בערבית עם סבתא שרה מכיוון שלא דיברה עברית. סבתא שרה הייתה מספרת לנו סיפורים בערבית. הוריי לא סיפרו לנו סיפורים ולא לקחו אותנו לטיולים, הייתה תקופה קשה וזיכרונות קשים מהשואה ומילדות קשה של אמי בסוריה.

 

כילדה תמיד ידעתי להסתדר כבר מכיתה ד' הייתי מלמדת שיעורים פרטיים ותמיד היה לי דמי כיס בשפע למרות התקופה הקשה מבחינה כלכלית. זאב ואורה זאב בעלי הגיע מרומניה בגיל שלוש. למדנו יחד מכיתה ג' בבית הספר שבי-ציון שביפו. החל מכיתה ה' בילינו בחברת ילדי הכיתה, במסיבות, בטיולי אופניים ונשארנו חברים גם לאחר הנישואין ועד היום גם ילדינו מבלים יחד.

 

חוויה מיוחדת שקשורה לבית הספר: בכיתה ח' הגיעה אלינו מורה חדש, צעיר ונמרץ והוא הוציא אותנו לטיולים ברחבי הארץ, דבר שלא היה נהוג באותה תקופה. היה לנו גם מורה מיוחד לטבע ומשניהם נדבקנו בחיידק הטיולים ומאז ועד היום התחביב שלנו הוא טיול ברחבי הארץ ובעולם. אנחנו לקראת סיום מסלול של שביל ישראל. אנחנו מנסים להנחיל גם לילדים ולנכדים את אהבת הטיולים. מורה אחר שהשפיע עליי הוא מורה למוסיקה, מוסיקאי ומלחין מפורסם בשם חיים לבנון. הוא לימד אותנו שירי ארץ ישראל בליווי אקורדיון. בהשפעתו הייתי במקהלות שנים רבות. לימים היה מיוזמי הקמת אוניברסיטת תל אביב לכן נקרא רחוב האוניברסיטה ברמת אביב על שמו. אני וזאב היינו באותה כיתה ולימים נעשינו חברים ונישאנו לאחר השירות הצבאי. זאב  המשיך לשרת כקצין מהנדס בחיל האוויר והוביל פרויקטים בתחום המכ"ם החדשני למטוסי ה" מיראג'" וה"קורנס". לימים נשלח ע"י הצבא לתפקיד בחו"ל לצורך כך נדרש לשנות את שם משפחתו. לאחר מחשבות הפך את שם משפחתו מ-סטולרו לעלי-רז. מסתבר שהשם סטולרו משמעו ברומנית-נגר. וזהו מקצועו של אביו של זאב ואחרי מפקד אוכלוסין שנערך ברומניה, הצמידו את השם סטולרו במקום השם המקורי-"רוזנבלאט". ולכן עברתנו את השם המקורי שפירושו: בלאט=עלה, רוזן=שושן עברתנו יחדיו לעלי רז שמשמעו בעברית: בסוד. כיום מוביל סקר בחברות ההיי-טק לגילוי פוטנציאל חידושים למכונית העתיד של "פורד".  

 

יש לי מספר תחביבים: גינון, ציור ופיסול והתנדבות עזרה לזולת. שנים רבות סייענו לילדים במצוקה, חלקם גרו בביתנו תקופות שונות. לאחרונה היו אצלנו שתי נערות מפרויקט "נעלה", ואנו מלווים אחת מהן מזה 10 שנים. אני ממקימי מועדון חברים מתנדבים "lions" הרצליה ובו אני מקדמת פרויקטים חשובים בתחומי בריאות, תרבות וחינוך. בשנת 2003 הייתי נשיאת המועדון. בשנה זו יזמתי ערב הצדעה לעם בולגרי על חלקו במניעת חיסול יהדות בולגריה על ידי הנאצים. במשך השנים קידמתי פרויקטים כגון: ביצוע בר/ת מצווה ל-170 ניצולי שואה, הוצאת אלבומי תיעוד אישיים, טיול בר/ת מצווה בכותל וסרט מסכם. פרויקט חשוב אחר למניעת עיוורון: הובלת סקר לזיהוי "עין עצלה" במסגרתו נבדקים כל ילדי הגנים בהרצליה. פרויקט סיוע לחיילים בודדים, סיוע לילדים במעון לנשים מוכות וכ"ו… 

הפרויקט החביב עלי ביותר הוא קידום וטיפוח 17 הנכדים שלי:  אלה, תמר, יוני ועמית: ילדי בני אורן וכלתי סימונה. שקד, עומר, שחר ונועה: ילדי בני אלמוג וכלתי דנה. מיקה, עדי, יובל ואלון: ילדי בתי דגנית ובעלה מוטי. רז, אביב ונעמי: ילדי בתי רינה ובעלה אייל. גיא וגפן: ילדי בתי אלה ובעלה ירדן. כל חמשת ילדי עוסקים בפיתוח תעשיית ההיי-טק וברפואה.  

נושא חשוב ביותר שהקדשתי לו ימים ולילות במשך שנים ארוכות מאז הסכם אוסלו, הנושא עוסק במדיניות מדינת ישראל בעניין חלוקת ארץ ישראל בין העם היהודי לעם הפלסטיני. הפריע לי שערביי ישראל לא היוו חלק מההסכמים. הקדשתי כ-3 שנים למחקר בעניין עמדות הציבור הערבי בישראל בעניין ההסכמים. ערכתי תיעוד דוקומנטרי, ציטוטים ממקור ראשון ומהתקשורת והוצאתי חוברת ובה מסקנות: הסכם חלוקה עתידי חייב לשתף את הפלסטינים – ערביי ישראל. בנוסף לכך, העליתי הצעה לדגש על הצורך בחלוקת הזכות הממשל בשתי המדינות. בעקרון, לחלוקה הגיאוגרפית חייבת להתלוות גם חלוקה אזרחית. אם לא ישונה המעמד האזרחי של הפלסטינים בתחום הקו הירוק מדינת ישראל, במקום "שתי מדינות שני עמים" ייווצר מצב שעם ישראל מאבד את זכות הממשל על המדינה לטובת המיעוט הפלסטיני.

   

חיים לבנון: "חיים לבנון (לוינשטיין) (25 במרץ 1899 – 21 באוגוסט 1986) היה איש ציבור ישראלי, חבר מפלגת הציונים הכלליים, ראש עיריית תל אביב-יפו בשנים 1953–1959.שנת 1950 נבחר לכהן כחבר מועצת עיריית תל אביב וכסגן ראש העיר מטעם סיעת הציונים הכלליים, ולאחר שבשנת 1953 מונה ראש העירייה ישראל רוקח לשר הפנים, מונה סגנו – לבנון – לכהן כראש עיריית תל אביב. לבנון יזם והקים את אוניברסיטת תל אביב, והרחוב שבו היא שוכנת נקרא על שמו. הוא נפטר בשנת 1986 ונקבר בבית הקברות טרומפלדור שבתל אביב.

תשע"ו 2016

מורה מובילה: דליה פיק מדריכה : מגן עדית