מאגר סיפורי מורשת

סבתא שלי נולדה בשנת 1946 באנגליה. כל השנים היא גרה באנגליה עד שבגיל 18, בהשפעת תנועת הנוער בני עקיבא שם הייתה הרבה, החליטה לבוא לשנה לארץ ישראל. בסוף השנה סבתא שלי החליטה שהיא רוצה לעלות לארץ ישראל. אבא של סבתא שלי אמר לה שאם היא רוצה לעלות לארץ ישראל היא קודם כל צריכה לחזור לאנגליה וללמוד מקצוע, ורק אחרי זה היא תוכל לעלות לארץ ישראל. סבתא הקשיבה לאבא שלה, למדה הוראה באנגליה, ואז בשנת 1970 היא עלתה עם חברתה הטובה אסתר לארץ ישראל.

לפני שסבתא וחברתה עלו לארץ ישראל הן קבעו שסבתא תלך לאולפן בירושלים וחברתה תלך לאולפן בערד. חשוב לי לציין שכשסבתא שלי עלתה לארץ ישראל, הבן אדם היחיד שהיא הכירה היה מנדל, ידיד שלה מבני עקיבא באנגליה, איתו היא התכתבה, אשר עלה לארץ זמן קצר קודם לכן וגר בקיבוץ עלומים. סבתא שלי הלכה לאולפן בירושלים ואמרו לה שהיא לא רשומה ושהיא תבוא מחר או בעוד מספר ימים. סבתא שלי לא ידעה מה לעשות כי היא הרגע הגיעה לארץ ואין לה לאן ללכת. למזלה, אותו ידיד מנדל, נסע איתה לירושלים וכשהוא הבין שאין לסבתא לאן ללכת, הוא הציע לה שתלך איתו לקיבוץ. בקיבוץ יש הרבה חדרים פנויים ובטח ימצאו לה מקום. סבתא הסכימה, נסעה עם מנדל לקיבוץ, נשארה שם בקיבוץ ולא חזרה לאולפן בירושלים.

ההתאקלמות בארץ לא הייתה לה קלה בכלל, היא לא ידעה עברית חוץ מעברית שבתנ"ך שהייתה שונה מעברית רגילה. בנוסף לכך היא גרה עם עוד שני בנות בחדר שבכלל לא שמחו שהיא הגיעה. הן כל הזמן דיברו בעברית בשפה שלא ברורה לה, והיה לה מאוד קשה לתקשר איתן. היו גם מקרים שהן התארחו בבתים לסעודות וכולם צחקו ודיברו ורק היא לא הבינה על מה מדובר. אבל עם הזמן היא למדה והתרגלה לשפה העברית, הבינה על מה מדובר והרגישה יותר שייכת.

למרות שזה נשמע הזוי לומר לאדם שעלה לארץ בלי המשפחה שלו שאין מקום באולפן ושעליו לחזור בעוד כמה ימים, הרי כל מה שקורה – הכל לטובה. בזכות זה, סבתא שלי (כמו שסיפרתי) הלכה לגור בקיבוץ עלומים. הקשר בין סבתא שלי לידידה מנדל הלך והתחזק, ותוך זמן קצר הם הודיעו שהם הולכים להתחתן.

סבתא רותי וסבא מנדל התחתנו בקיבוץ עלומים וגרו שם מספר שנים. במהלך שנים אלה נולדו אמא שלי ואחיה הגדול, שאר האחים והאחיות נולדו אחרי שהם עזבו את הקיבוץ.

הזוית האישית

אני מאוד מתעניינת בסיפורים של סבתא שלי ודווקא בסיפור הזה מאוד התרגשתי ולקחתי ממנה דוגמא על האמיצות שלה ככה לעלות לארץ ישראל בלי המשפחה שלה ורק עם החברה שלה.