מאגר סיפורי מורשת

שמי שושנה כהן, נולדתי בשנת 1942 בצנעא שבתימן, כשהייתי בת 7 עלינו לארץ במבצע "מרבד הקסמים".

בהתחלה גרנו במעברה בירושלים באוהלים, ולאחר כשנה עברנו לדירה בשכונת קריית היובל בירושלים. זו הייתה דירה קטנה בת שני חדרים והצטופפנו בה אני ושמונת אחי אבל זו הייתה דירה משלנו.

בחרתי להעלות את סיפור ההכרות שלי עם בעלי:

"זה היה במוצאי שבת, הלכנו למסיבה ולא ידעתי שאהובי לעתיד יהיה שם, כל רגע הוא הסתובב והביט בי לאחר זמן מה רצינו לראות סרט אז סידרנו כיסאות, לפני הקרנת הסרט הוא בא וישב לידי וסיפר לי שהוא מכיר את משפחתי.

אחרי יומיים שלח לי מכתב דרך חברו שהיה רשום בו: האם את רוצה להיפגש? הסכמתי מייד.

היינו חברים שנתיים ואז התחתנו. לפני החתונה ערכנו טקס חינה שבו הולבשנו בלבוש תימני מסורתי, ונערכו בו שירים וריקודים תימנים. לאחר מספר ימים התקיימה החתונה בירושלים.

חוויה אישית שלא אשכח

"בחמישי ליוני 1967 פרצה מלחמת ששת הימים, הייתי בדרכי לעבודה בפרוזדור ירושלים ובצומת לטרון שמעתי את האזעקה, ישר הבנתי שמלחמה פרצה בינינו לבין ארצות ערב. הגעתי לירושלים ונכנסתי למקלט אשר נמצא בבנייני האומה. אני הייתי סקרנית לראות מה זה מלחמה.

יצאתי ואיש הג"א צעק עלי: "תיכנסי ילדה, מסוכן!".

"לפנות ערב הייתה הפסקת אש, תפסתי טרמפ, נסעתי להורים שלי כי בעלי היה בצבא ועדיין לא היו לנו ילדים, הייתי מפוחדת מאוד, הורי הרגיעו אותי שהכל בסדר ושבעלי במקום בטוח" סיפרה סבתי שושנה: "אחרי 6 ימים חזרתי לעבוד והייתי מאושרת שהמלחמה חלפה!. לאחר שנתיים בננו הבכור נולד, השמחה הייתה מרובה".

הזוית האישית

נהניתי מכול רגע כאשר ראיינתי את סבתי!, ולמדתי להכיר אותה יותר