מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בשנת 1950. ל' ניסן תש"י בארץ ישראל, בתל אביב בבית החולים "עין גדי" להורי: יהודית ושלמה חינקיס. אני הילדה השלישית במשפחה לפני אחותי הבכורה יונה ואחי ישראל ומתחתי אחיי אברהם, מנחם ויוסף.

סבא וסבתא שלי מצד אבא (ישראל ורות) עלו מרוסיה עם משפחה של שני ילדים אבא שלי שלמה ואחותו רבקה. אבא שלי היה בן 7 כשעלה ארצה. הושיבו אותם ביפו עד שיכלו לקנות בית. הם קנו בית פרטי בתל אביב שהיה אכסניה לכל אחד מהמשפחה שעלה ארצה עד שהסתדרו. סבא שלי היה מורה לעברית (זה מה שהוא עשה גם ברוסיה) וסבתא שלי היתה עקרת בית.

אבא שלי התנדב במד"א ועיסוקו היה סוחר עצים, בשעת הפנאי היה אחראי על גמ"ח ביה"כ.

אבא שלי הכיר בחורה נחמדה מאוד בשם יהודית שגרה בפתח תקווה והם התחתנו. גרנו באותו בית יחד עם סבתא שלי שהתאלמנה צעירה וגם איבדה את בתה רבקה. בעצתם של הרופאים המליצו לאבא שלי לדאוג לאמו לתעסוקה והוא פתח לה קיוסק צמוד לבית שלנו. אנחנו אהבנו מאוד את סבתא ונהננו מאד לעזור לה בקיוסק, אני קבוע הייתי שוטפת לה את הרצפה בבית ובקיוסק. אבא שלי כל ערב היה בא לקיוסק ורואה מה מצב ההכנסות של סבתא לאותו יום ובמידה ולא היו הכנסות סבירות, הוא היה שם לה בקופה כסף כדי שלא תתעצב.

עם סבתא דיברנו יידיש והיא רצתה שנלמד אותה עברית, עשינו הסכם שהיא תלמד אותנו יידיש ואנחנו נלמד אותה עברית (אנחנו עם ההורים דיברנו רק עברית!). הבית שלנו בתל אביב היה גדול עם חצר שהיו בה עצי פרי. בחצר היתה לנו נדנדה, תרנגולות ועוד כל מיני משחקים נחמדים. החברים אהבו לבוא אלינו ולשחק.

אמא שלי ילידת הארץ – דור שני בארץ! היא גרה בפתח תקווה. היא הייתה הבכורה ומתחתיה עוד 7 ילדים. להורים שלה הייתה מאפיה בפתח תקווה בשם "מאפיית ונגרובר". אמא שלי הייתה מספרת שהיא הייתה עוזרת בחלוקת לחם לחנויות ברכיבה על אופניים.

לפני כמה שנים נתנו את השם "ונגרובר" לרחוב בפתח תקווה, על שם סבא וסבתא שלי. הייתי בטקס נתינת השם, היה מאוד מרגש, ראש העיר דיבר וציין את תרומתם לעיר פתח תקווה באותם ימים.

למדתי בבית ספר ממלכתי דתי בשם "שורשים" בתל אביב. הייתה לי ילדות מאוד יפה. המשחקים ששחיקנו באותם ימים היו: חמש אבנים, קלאס, קפיצה בחבל, ארץ עיר ועוד. אהבתי מאוד ללמד. אבי שהיה סוחר עצים התקין לי לוח בחצר והייתי משחקת כמורה ומלמדת את החברים. שהייתי בכיתה ח' המנהלת הייתה לוקחת אותי כממלאת מקום למורות שחסרות. למדתי בתיכון דתי "ציטלין",חבריי היו מבית הספר, מהשכונה ומתנועת "בני עקיבא".

בבני עקיבא הכרתי את חיים גולדפינגר שהפך לבעלי. התחתנו בשנת 1973 מיד לאחר מלחמת יום כיפור, סבא חיים היה מגוייס וקיבל חופשה מהצבא שבוע ימים בלבד. רוב החברים היו מגוייסים עוד ומעט השתתפו בחתונה. המתנות שנתנו בתקופה הזאת היו: מערכות כלי אוכל, סיפלוקוס וצ'קים.

הקמנו משפחה עם שלושה ילדים: נעמה, אוריאל ואביעד. נעמה התחתנה עם ליאור בשנת 1998 והביאו שלושה ילדים: דביר, תמר (שקשורה לפרוייקט) וטליה. אביעד התחתן עם יעל בשנת 2008 ולהם יש שתי בנות שתי בנות: הדס ונעה.

סבא חיים היה רואה חשבון ושותף בחברת תירות. אני סימתי את עבודתי בבנק לאומי כמנהלת חשבונות ראשית באחד הסניפים.

התחביבים שלי הם: לשמוע שיעורים בערבים, לקרוא ספרים, לראות הצגות וסרטים. התחביבים הכי אהובים זה לכייף ולבקר עם הנכדים שלי.

פורים בתקופת סבתא

מאכל שעובר אצלנו דורות

הזוית האישית

תמר: הייתי מאוד נרגשת לשמוע את כל העבר של סבתי, איך חגגו את חג הפורים פעם? למה התחפשו? מתכון שעובר אצלנו הרבה דורות במשפחה ועוד…