מאגר סיפורי מורשת

עתר וירצבורגר משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבתו, יהודית וירצבורגר. עתר הכין שאלות וראיין את סבתא. סבתא יהודית מספרת:

 

נולדתי בגרמניה בתאריך.  20.1.1935 . עליתי לארץ כשהייתי בת 3 ולכן אני לא זוכרת את הבית שלי בגרמניה.

 

השפה במדוברת בבית הייתה גרמנית. כשעלינו לארץ, אנחנו הילדים למדנו לדבר עברית ובינינו דיברנו עברית אבל עם ההורים בעיקר גרמנית.  עלינו לארץ בשנת 1939. הבריטים נתנו רק לבעלי הון לעלות למדינה. רק משהיה לו 1000 לירות שטרלינג יכול  היה לעלות לארץ ישראל. לנו כמובן לא היה את הסכום הזה אבל, היה משרד שאירגן למשפחות את שטר המכירה בסכום הזה. השטר היה עובר בין המשפחות.

 

עלינו לארץ באונייה שנקראה "גלילה" מטריאס שבאיטליה. כשהגענו לארץ כל הדברים שלנו נגנבו או טבעו בים בכל מקרה הגענו חסרי כל. הינו זמן קצר בתל אביב ואחר כך עברנו לירושלים.  

 

נולדתי לפני מלחמת העולם השנייה. עלינו בשנת 1939 מיד לאחר ליל הבדולח. בעצם רוב ילדותי עברה עלי בישראל בזמן המנדט הבריטי. גרנו בירושלים היה לנו לפעמים עוצר וסך הכל החיים היו נוחים. הייתה לי ילדות שמחה.

 

בשנת 1948, במלחמת העצמאות אחי הגדול היה בן 19 והוא נפל במלחמה (אבא שלי יוסי נקראה על שמו). במהלך המלחמה, ירושלים הייתה נצורה. אנחנו חיינו בצמצום רב. הינו מקבלים מים ונפט בדליים, בעיקר בלילה כשהיו פחות הפגזות. אוכל קיבלנו בעזרת תלושים. הינו קוטפים עלי חובזה ומכינים מהם קציצות.

 

סבא רבא שלמה, בגרמניה היה מורה לתלמוד ומתמטיקה ובארץ היה סופר סת"ם. סבתא רבתא יראת, בגרמניה הייתה עקרת בית ובארץ הייתה תופרת. היא תפרה בעיקר תיקונים של בגדים. שניהם נולדו בגרמניה ונפטרו בארץ. הם קבורים בהר הזיתים. סבא וסבתא היו הורים יקים ממש. הם עבדו ממש קשה ולא היה להם זמן לשיר ולשחק. היה חינוך אבל לא היה זמן למשחקים.

 

למדתי בביה"ס חורב בירושלים. הילדים של השכונה היו החברים הטובים שלי אבל גם שיחקתי עם החברים מהכיתה. הינו משחקים בעיקר בחבל, קלאס , 5 אבנים וכדור. כשגדלתי מעט הייתי חניכה בעזרא. הטיולים היו בעיקר מבית הספר ובקיץ מחנה של העזרא.

 

נפגשנו בשבת של אקדמיים דתיים, באחד מהקיבוצים. יצאנו לטייל עם האופנוע של סבא וכך התחיל הרומן. סבא גר בתל אביב ואני עברתי גם לגור באזור לחתונה באותו הזמן קיבלו בעיקר מתנות .המתנה שקיבלנו הכי הרבה הייתה סיפולוקס שזה בקבוק שאיתו הכינו ועשו סודה לשתייה.

 

אחרי בית ספר למדתי להיות מורה להתעמלות ועבדתי בבית ספר יסודי בירושלים. כשעברתי לתל אביב התחלתי ללמוד מדעי הטבע באוניברסיטת בר אילן וסיימתי שם דוקטורט בבוטניקה. הייתי הדוקטורנטית הראשונה בבר אילן. במהלך השנים הייתי מרצה לביולוגיה במכללות רבות בארץ.

 

רק כשיצאתי לפנסיה התחלתי להתעניין בתחביבים. אני הולכת לשיעורים בתורה, שוחה בבריכה, משתתפת בחוג עיסת נייר (מכינה דברים יפים לנכדים שלי) ומבקרת את הנכדים.

אני מאחלת לך עתר שתהני מכל השפע שהעולם נותן לך. תמיד תהיה סקרנית ומלאת חיים ושמחה.

 

הכרזת העצמאות של מדינת ישראל נערכה ביום שישי, ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948 בעיר תל אביב, בבית דיזנגוף שבשדרות רוטשילד 16. בטקס שהתקיים כ-8 שעות לפני סיום המנדט הבריטי, בהתאם להחלטת החלוקה של עצרת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947, הכריז דוד בן-גוריון על הקמת מדינת ישראל ונחתמה מגילת העצמאות בה' באייר. 

 

הייתי בת 12, בערך, אצלנו בבית גרה בת דודה שלי שההורים שלה נספו בשואה. היא נשלחה לשוויץ עם האחים שלה וכך הם ניצלו. אחרי השואה היא עלתה לארץ ובאה לגור אתנו. גם היא הייתה בת 12 והינו חברות ממש טובות.

 

ביום  הכרזת העצמאות יצאנו דרך החלון, ברחנו מהבית והלכנו לרקוד במרכז העיר עם כל החוגגים. אף אחת מאתנו איננה זוכרת איך ומתי חזרנו הביתה, אבל שתינו זוכרות שהיה מרגש ושמח.

 

המסר לדור הבא: "עם ישראל ארץ ישראל תורת ישראל."

סבתא לימדה אותי שאם באמת רוצים משהוא וממש מתאמצים בסוף זה יקרה. כמו שעם ישראל קיבל בסוף ארץ משלו. למדתי דברים חדשים על סבתא שלי, למשל, שסבתה שלי הייתה ילדה שובבה ולא תמיד הקשיבה להורים. אני לוקחת מסבתא שלי שני דברים חשובים: הראשון, השובבות שלה ואני מבטיחה גם להיות שובבה והשני להתאמץ יותר והאמונה שאם אתאמץ בסוף אצליח.

 

הכרזת העצמאות –  ההכרזה על הקמה של המדינה 

"הכרזת העצמאות של מדינת ישראל נערכה ביום שישי, ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948 בעיר תל אביב, בבית דיזנגוף שבשדרות רוטשילד 16. בטקס שהתקיים כ-8 שעות לפני סיום המנדט הבריטי, בהתאם להחלטת החלוקה של עצרת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947, הכריז דוד בן-גוריון על הקמת מדינת ישראל ונחתמה מגילת העצמאות. מאז חוגגת מדינת ישראל מדי שנה בה' באייר או ביום סמוך, את יום העצמאות". ויקיפדיה

 

 תשע"ו