מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סבתא טניה, רקדנית בלט עולה ממוסקבה לישראל

סבתא ואני בכנס פורצי דרך
סבתא בצעירותה
משפחה, בלט ועלייה בחייה של סבתא טניה

אני נולדתי בשנת 1954 בעיר מוסקבה היפה, בברית המועצות לשעבר.

אני הייתי  קטנה וביישנית, וסבתא שלי חשבה שהריקוד יעזור להיפתח ולהיפטר מביישנות ואז מגיל צעיר מאוד (בגיל 4) התחלתי ללכת עם סבתא שלי לחוג בלט, ובחוג הזה הילדים השתתפו בהופעות וזה מה שגרם לי להיפטר מהביישנות ולחשוב על עתידי…

בגיל 7 עליתי לכיתה א' בבית ספר רגיל אבל אחר הצהריים הלכתי לבית הספר לבלט כדי לקבל קורס וידע בבלט כדי שאחרי הקורס להתקבל ללמוד שם, אחרי שנתיים של לימודים אחר הצהריים הלכתי למבחני קבלה (שלושה שלבים) והתקבלתי!

בבית הספר הלימודים היו קשים וארוכים עד שעות מאוחרות. היה צריך להתרגל כי בבוקר היו שיעורי בלט ואחרי הפסקה קצרה התחילו שיעורי בית ספר רגילים. היה אסור לאחר ללימודים (אחרי שיעור בלט היה צריך להחליף את בגד בלט לשמלת בית ספר) כי אם היו מאחרים כמה פעמים לא היו משתתפים בהופעות הקרובות. אחרי השנה הראשונה בבית הספר "פיטרו" כמה תלמידים כי לא היו מספיק מוכשרים להמשיך ללמוד בבית הספר. חוץ מלימודי: ספרות, לשון, מדעים, מתמטיקה וצרפתית הינו צריכים ללמוד נגינה על פסנתר, היסטוריה של תאטרון, תולדות בלט ומלחינים מפורסמים במוסיקה. אם אין ציונים טובים לא משתתפים בהופעות עד שיפור בציונים! מגיל צעיר עד גיל התבגרות עברנו דרך ארוכה, ובדרך הזאת עברנו ועשינו תפקידים שונים והשתתפנו בהופעות שונות.

את הבגרות עשיתי בתאטרון בולשוי, סיימתי את הלימודים בבית הספר ואחר כך התחילתי לרקוד בלהקות שונות במשך 17 שנים. בזמן הזה התחתנתי עם סבא היקר ונולדו לנו שני בנים.

העלייה לישראל

בשנת 1990 עלתה כל המשפחה לארץ ישראל. בשנת 1989 כבר המשפחה התחילה לחשוב על עלייה לארץ כי המצב ברוסיה התחיל להידרדר, המחשבה "איך נעלה?"  "איך נסתדר?". התחלנו ללמוד עברית בסתר, ובמשך חצי שנה בערך חיכנו לאישור עלייה לארץ. בדרך לארץ הייתה עצירה של כמעט 12 שעות בשדה התעופה של בודפשט עד שבבוקר אשרו לנו לעלות  למטוס.

הגענו לישראל. גם בארץ חיכינו בשדה התעופה הרבה שעות עד שקבלנו תעודת עולה ואישור לנסוע לירושלים. החברים השכירו דירה בשבלינו כדי שנחיה שם בזמן הקרוב. התחלנו ללמוד עברית באולפן במשך חצי שנה, ועד עכשיו  אני זוכרת שהמורה לעברית הייתה מקסימה! כמו שאומרים "צריך להיות  בזמן הנכון ובמקום הנכון" וכך קרה לי כשהייתה אצל רכזת בקליטת עלייה ובאותו הרגע מנהלת קונסרבטוריון התקשרה לרכזת שאלה אם יש מורה לבלט וכך מצאתי עבודה כמורה לבלט בקונסרבטוריון בירושלים. עבדתי שם 26 שנה ועשיתי 50 הופעות!

בינתיים נולדו לי שתי נכדות המקסימות ואותן אני אוהבת מאוד!!!

הזוית האישית

עדי: החוויה הייתה מדהימה שגרמה לחיבור יותר חזק ביני לבין סבתא והתהליך היה מעניין מאוד וסבתא הכירה אנשים נפלאים ושמעה סיפורים מרגשים!

השנה סבתא טניה השתתפה איתי בתכנית הקשר הרב דורי. יחד עם סבתא תעדנו שני סיפורים. את סיפור עלייתה של סבתא טניה והסיפור השני העלנו לזכרו של סבא שנפטר בתאריך 30.4.2013. סבא היה שחקן תיאטרון ובין מקימי תיאטרון גשר זה הקישור לסיפורו של סבא:

 פריצת הדרך של סבא ולדימיר

סיפורו של סבא זכה להבחר השנה בטקס השנתי של תכנית הקשר הרב דורי בנושא "פורצי הדרך" – קישור לאתר תכנית הכנס – פורצי דרך

מילון

תאטרון בולשוי
תיאטרון בולשוי (ברוסית: Большой театр - "בולשוי תאטר" - התיאטרון הגדול) הוא תיאטרון היסטורי הממוקם במרכז מוסקבה בירת רוסיה.(וויקיפדיה)

ציטוטים

”צריך להיות בזמן הנכון ובמקום הנכון“

הקשר הרב דורי