מאגר סיפורי מורשת

אמי ילידת סוריה דמשק הוריה היו אנשים עמידים מאוד אבל לא היו מאושרים תמיד חלמו להגיע לישראל וקוטפים סברסים. אני ואחי הקטן ממני בשנתיים היינו מוכרים סברס כדי שיהיה לנו כסף לפנק את עצמינו בכל מיני ממתקים הרגשנו את עצמינו גדולים אמי ילידת סוריה דמשק הוריה היו אנשים עמידים מאוד אבל לא היו מאושרים תמיד חלמו להגיע לישראל וקוטפים סברסים. אני ואחי הקטן ממני בשנתיים היינו מוכרים סברס כדי שיהיה לנו כסף לפנק את עצמינו בכל מיני ממתקים הרגשנו את עצמינו גדולים.

כשהיינו קטנים לא היה שפע כמו היום כולם היו שווים לא הייתה תחרות וקנאה כמו היום היינו מסתפקים במעט שהיה למשל היינו לוקחים לבית הספר סנדויץ' עם מרגרינה וסוכר והיינו מרגישים שאנחנו אוכלים מעדן אמי הייתה מבשלת לנו אוכל עם רוטב כדי שנאכל עם הרבה לחם שנשבע היינו ילדים טובים וממושמעים אפילו אם השכנים שלנו היו כועסים עלינו היינו משפילים עיניים ולא עונים היום כשאנחנו רואים איך הנכדים שלנו מתנהגים אנחנו תוהים אם היינו סתם טיפשים מרוב נאיביות או שהם יותר מדי חצופים בכל מקרה אני חושבת שלמרות כל השפע שיש להם היום הם משועממים ולנו שלא היה כלום אבל היה לנו הרבה יותר כיף היינו ילדים.

היינו יצירתיים למשל כשרציתי לשחק עם בובה לקחתי מהחצר שלנו קרש ציירתי עליו פנים עטפתי אותו עם מטפחת ראש של אמא ודמיינתי שיש לי בובה. גרנו בבית עם חצר והיה לנו עצים בחצר. אחי הקטן בנה לעצמו בית קטן על עץ הזיתים שהיה בחצר. בקיץ כל ילדי השכונה היו באים לחצר שלנו כי היה לנו עץ תותי בר כולנו היינו מטפסים על העץ. אמא שלי הייתה לוקחת את העלים הצעירים של התותים ומבשלת לנו ממולאים זה היה מאוד טעים. כבר אמרתי היינו יצירתיים. היה לנו בית כנסת בחצר שאבי בנה לימים הוא בנה גם בריכה בחצר כדי שבסוכות יתפללו ויעשו תשליך לבריכה כל שנה בשבועות ובסוכות כשבבית הכנסת היו נשארים המתפללים היינו אנחנו הילדים משחקים גוגואים וגולים בחצר שלנו.

הזוית האישית

אנחנו רוצות לומר שמאוד נהנינו בתכנית הקשר הרב דורי ושמחתי לגלות כמה דברים על ילדותה של סבתי.