מאגר סיפורי מורשת

הקשר הרב דורי – סבא דוד מספר את סיפורו לרונה:

 

"שמי דוד ליסוגורסקי, נולדתי ברוסיה בעיר גורקיי בשנת 1956 ועליתי לארץ בשנת 1991 אני רופא עור.

 

היו בילדותי משחקים רבים ביניהם: טניס שולחן, כדוריד, הוקי, כדורגל, כדורסל. במיוחד אהבתי לשחק בכדוריד. בשעות הפנאי הלכתי לשחק עם החברים שלי במשחקים אלה. גדלתי בבניין רב קומות סמוך לאצטדיון גדול, במרכז העיר, עיר גדולה של 1,700,000 איש. גדלתי עם אחי הקטן, במשפחה עם הרבה אהבה. אבא עבד בפילהרמוניה גדולה וניגן בקרן יער, אמא עבדה במפעל גדול בתור מהנדסת כימאית. אירועים משפחתיים: ימי הולדת, "נובי גוד".

 

היום אני עובד במרפאות ומטפל בחולים. 

 

 

למדתי במשך 10 שנים בביה "ס בממוצע חמש – שש שעות ביום שישה ימים בשבוע.  אהבתי ללמוד כימיה, ביולוגיה ומתמטיקה. אנחנו כיבדנו את המורים והשתדלנו ללמוד כמה שיותר מהמורים, במשך כל השיעורים היה שקט בכיתה, השיעורים שלמדנו: מתמטיקה, כימיה, ביולוגיה, פיזיקה, גאוגרפיה, אנגלית, היסטוריה אזרחות, שיעורי ספורט ונגרות.

 

לא היה לי מספיק זמן חופשי בגלל שני בתי הספר אחד רגיל והשני בבית ספר למוזיקה. אני זוכר שבחופש הגדול נסענו לבית קיץ. כשהייתי ילד ידעתי רק שפה אחת. למדתי בבית ספר למוזיקה במשך 8 שנים. אהבתי לקרוא ספרים ובחורף הייתי נוסע לצרפת לעשות סקי, ורכבתי עם המשפחה שלי על רולר. בתיכון הלכתי לחוג ריקודים קלאסיים.

 

 

"אחרי שסיימתי את בית ספר היסודי ואת החטיבה הלכתי ללמוד בבית ספר למוזיקה, מאוד אהבתי לנגן בפסנתר סיימתי את הבית ספר והתחלתי לנגן בפסנתר, קלרינט ועוד… השתתפתי בקונצרטים והיה לי ממש כיף לנגן ולהשתתף בקונצרטים. לרוב  בקונצרטים ניגנתי על פסנתר ולפעמים על קלרינט…הכרתי שם הרבה מוזיקאים שמנגנים ממש יפה וגם פגשתי המון זמרים וזמרות.

 

 

 

משוב של רונה גוראל על תכנית הקשר הרב דורי:

"בתיעוד סיפורו של סבא דוד גילתי שסבי הוא "איש אשכולות".

תשע"ו