מאגר סיפורי מורשת

אני נולדתי בארץ ישראל בתאריך 29.11.1936 בתל אביב ,ההורים שלי חיים ושמחה היו מראשוני העולים לארץ ישראל הם עלו כילדים לארץ. אבא עלה מתימן ואימא עלתה מעירק. ההיכרות בינהם הייתה בארץ ישראל.

בבית שלי דיברו רק עברית אך כאשר משפחת אבא היגיעה דיברנו תימנית וכאשר משפחת אימא הגיעה דיברנו עירקית. בילדותי למדתי אצל ה"מורי" לפני בית ספר יסודי, היה נהוג כאשר ילד לומד באם הוא טועה מקבל מכה עם סרגל כך שאין דבר כזה שילד לא טעה כול יום כמה פעמים …ולכן המכות הפכו לשגרה בזמנו והיו מקובלות כחלק מחינוך.

כאשר הלכתי לבית הספר יסוד המעלה בכיתה א', היה לי משעמם היות וידעתי לקרוא ולכתוב ולכן המורה מרים דינר אשר אני זוכר את שמה, הייתה מרשה לי לאכול סוכריות ולשחק.

אני זוכר שבילדותי בזמן המנדט הבריטי היו עושים לנו עוצר (אסור לצאת מהבית) כאשר היו בעיות עם הבריטים. אני מאוד התרגשתי ושמחתי להשתתף בתור ילד בחגיגות הקמת המדינה ואני זוכר את הבמות והריקודים, שהיו ביום משמח. אני זוכר, את ההתרגשות שהייתה בכל מקום, אירוע זה לעולם לא אשכח.

למחרת היום החלו לירות עלנו מעבר לרחוב גרתי בשכונת התקוה והיו אזורים ממש מסוכנים שלא עברנו בהם מחשש לירי צלפים. כך גדלתי בתל אביב וראיתי את ההתפתחות שלה המהירה והשינויים המדהימים שהתרחשו בה.

כמו כל הבחורים, בני גילי, התגייסתי לצה"ל לשרות חובה. שרתתי גם במילואים, השתתפתי במלחמות ישראל: החל ממבצע סיני, מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה ומלחמת יום הכיפורים. הייתי בתפקיד בהגנה אווירת על כוחות צה"ל.

סבא וסבתא שלי ביום חתונתם

הזוית האישית

רון אלון משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבא שלמה ומביאה את סיפורו.