מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סבא שלי, פרופ' חיים ענר

סבא חיים וגל
חיים ואביו יעקב
סיפור חייו של סבי, חיים ענר משורשיו ברומניה דרך עליתו לארץ וסיפור חייו

סבי חיים ענר,לשעבר וינר, נולד ברומניה בשנת 1945, מיד עם תום מלחמת העולם השנייה, ועלה ארצה בשנת 1950.
מוצא אימו של אבי מהעיר צ'רנוביץ בבוקובינה שהייתה אז ברומניה.
צ'רנוביץ היתה עיר שבשנים שלפני מלחמת העולם השנייה הייתה עיר יהודית חשובה באירופה. היו בה עשרות אלפי יהודים שהיוו כמעט חצי מאוכלוסיית העיר.
 
היהודים בצ'רנוביץ חיו חיי תרבות עשירים, בספרות, בתיאטרון ובמוסיקה. היו בצ'רנוביץ עשרות בתי כנסת וחיים יהודיים עשירים.
צרנוביץ היתה בעבר תחת שלטון האימפריה האוסטרו-הונגרית, ולכן למרות שהייתה עיר ברומניה דיברו בה גרמנית, וכך גם שפת האם של סבי היא גרמנית.
סבא של סבא שלי היה מצאצאי הבעל שם טוב מוצא הורי אביו של סבא שלי מויז'ניץ שבה הייתה קהילה חסידית חשובה מאד. יעקב אבא של סבא עבר עם משפחתו לצ'רנוביץ כשהיה ילד, אחרי מלחמת העולם הראשונה, ושם הכיר את אלה, אמא של סבא, ושם נישאו.
 
במלחמת העולם השנייה נכבשה צ'רנוביץ על ידי הגרמנים. יהודי צ'רנוביץ נשלחו למחנות ריכוז ומחנות עבודה. גם בני משפחה של סבא נשלחו למחנות עבודה וחלקם נספו שם. דוד של סבא , מוריץ, נשלח גם הוא למחנה עבודה בהיותו בן 16, שרד את המחנה ולאחר מכן עלה לארץ בספינת מעפילים והשתתף במלחמת השחרור.
 
בשנת 1945, לקראת סוף מלחמת העולם השנייה, ברחו אלה ויעקב הורי סבי מצ'רנוביץ לבוקרשט, בירת רומניה. שם נולד סבי חיים בשנת 1945. סבא גדל בבוקרשט עד גיל 5. בשנים האלה נאספו בני המשפחה שניצלו במלחמת העולם מכל רחבי אירופה וסבא חי בדירה אחת עם רבים מבני המשפחה הפליטים , שהתאספו בה.
 
משנות חייו הראשונות בבוקרשט הוא זוכר צוענים מרקידים דובים קשורים בחבל ברחובות העיר וגובים תשלום מהצופים. גם אחרי המלחמה סבלו היהודים מיחס אנטישמי, והוריו של סבא שהיו בעבר חברים בתנועת נוער ציונית המתינו להזדמנות שהשלטונות ברומניה יאפשרו את יציאת היהודים לארץ ישראל.
 
עליה לארץ ישראל.
 בחודש ינואר 1950, עזבו סבא בן החמש והוריו את רומניה דרך עיר הנמל קונסטנץ שבים השחור, והפליגו לארץ ישראל. הים היה סוער ובדרך סבל סבא ממחלת ים והקיא, ולאחר מספר ימי הפלגה עגנה הספינה בנמל חיפה. בנמל קיבלו את פניהם יוסף ורוזה, סבא וסבתא של סבא, הורי אימו, שכבר הגיעו לארץ מספר חדשים קודם. סבא יוסף הציע לסבא בננה. זו הייתה הבננה הראשונה שבאה אל פיו, והוא ירק אותה בבהלה. במשך השנים השתפר יחסו לבננות, והוא אוכל בננות ברצון, וגם מאכיל בהן את נכדיו.
בשנה זו (1950)הגיעו לארץ הרבה מאד עולים ולא היה מקום לשכן אותם. לאחר שירדו מהספינה שוכנו סבא והוריו באוהל יחד עם משפחת עולים אחרת, שלא הכירו קודם. בימים אלה ירד בארץ שלג כבד. השלג חדר לאוהל, והיה קר ורטוב. לאחר יומיים או שלושה הועברה משפחתו של סבא למעברה שנקראה "בית עולים בנימינה". שם חיו כמה חדשים עד שעברו לבית חדש בשכונת עולים בנתניה. שכונת העולים נקראה "שיכון ותיקים"
שנים ראשונות בארץ
בנתניה החל סבא ללמוד עברית. ב"שיכון הותיקים" פגש ילדים עולים מכל התפוצות מתימן, פולין, רוסיה, הונגריה, לוב, גרמניה, מרוקו ועוד ועוד. הוא פגש גם ילדים ילידי הארץ, וקינא בהם על כך שידעו לדבר עברית ללא קושי, וידעו מה לובשים ואיך מתנהגים בארץ. הוא למד עברית והשתדל מאד עד שהצליח לדבר במבטא של ילידי הארץ, ולא במבטא הזר של ילד ששפת אימו הייתה גרמנית. הוא השתלב עם כל יתר הילדים האחרים בחיי הארץ, טייל הרבה בארץ הצטרף לתנועת הצופים, ולגדנ"ע וסיים את לימודיו בבית הספר התיכון "טשרניחובסקי" בנתניה.
 
שירות בצה"ל
לאחר סיום לימודיו התגייס סבא לצה"ל. הוא שירת בחיל התותחנים, עבר קורס קצינים וסיים את שירותו כקצין בצבא הקבע. בגדוד התותחנים שבו שירת הכיר את נעמי, סמלת סעד חמודה, שבעוד כמה שנים תהיה אשתו ואחרי עוד כמה שנים סבתא שלי. במילואים שירת סבא שנים רבות כרופא בשארם א שייח כרופא בחיל הים.
 
לימודים
אחרי שירותו הצבאי למד סבא באוניברסיטה העברית בירושלים. אחרי שרצה להיות חקלאי, או קצין בצבא הקבע, או וטרינר, או חוקר ארצות רחוקות, או חוקר טבע מפורסם, החליט סבא בסופו של דבר שהוא רוצה להיות רופא. הוא למד רפואה באוניברסיטה בירושלים והפך להיות רופא בשנת 1975. בשנות לימודיו התרחשו אירועים חשובים בחיי סבא. בשנת 1967 פרצה מלחמת ששת הימים, והוא נקרא לשירות מילואים ארוך בסיני, ולאחר מכן חזר ללימודים. כעבור שנה, בשנת 1968, נישא לנעמי שתהיה סבתי. ובשנת 1974, שנה לפני שסיים את לימודיו נולדה ביתו הבכורה חמוטל שתהייה אימי.
 
מאז ועד היום
לאחר שסיים את לימודיו בחר סבא להיות רופא מנתח. ב1976, שנה לאחר סיום לימודיו נולדה ביתו השנייה, מיה, דודתי. לאחר שש שנים נוספות של התמחות נעשה מנתח מומחה, ומאז ועד היום הוא עוסק במקצוע זה. הוא השתלם בארצות הברית וכשחזר לארץ עבד בבית החולים הדסה בירושלים. הוא טיפל בהרבה חולים ופצועים, אזרחים וחיילים, יהודים וערבים. לפני עשר שנים נעשה מנהל המחלקה לכירורגיית כלי דם בבית החולים הדסה בירושלים. הוא לימד סטודנטים לרפואה, והדריך רופאים צעירים במקצוע הכירורגיה. תוך כדי עבודתו בטיפול בחולים ובפצועים מכל הדתות והלאומים, זכה סבא שלי להכיר אנשים רבים ומעניינים, וגם אנשים מפורסמים כמו הדלאי לאמה מטיבט, המלך חוסיין מירדן, וריצ'רד גיר השחקן המפורסם שתרם להצלתם של ילדים חולים בכל העולם.
יש לסבא שלי תחביבים שהוא עוסק בהם בשעות הפנאי שלו. הוא עוסק בצילום ומטייל הרבה בארץ ובעולם .והעיקר – לסבא שלי ארבעה נכדים, ואני נכדו הבכור. הוא מבלה איתנו זמן רב, בעיקר בסופי שבוע ובחופשות. בכל קיץ אנחנו נוסעים יחד, כל המשפחה, לאי ביוון, ונהנים שם מאד.
העשרה:
גדנ"ע (גדודי נוער או גדודי נוער עברי) הוא ארגון ישראלי לחינוך טרום צבאי. הגדנ"ע הוא מסגרת חסות של צה"ל שאמונה על הפעלת הנוער והכנתו לשירות צבאי. מקום המדינה ועד תחילת שנות ה-90 פעלה המערכת כפיקוד ייעודי שקם כהמשך ועל בסיס מסגרת הגדנ"ע המחתרתית שהפעיל ארגון ההגנה בשנות הארבעים, בה הוכשרו בני הנוער לשירות במסגרות כמו חי"ש ופלמ"ח.(ויקיפדיה)
 
תשע"ו   2016

מילון

מעברה
מקום שאליו הגיעו עולים חדשים בקום המדינה

ציטוטים

”רופא מטפל בכל אדם בלי הבדלי דת גזע ומין“

הקשר הרב דורי