מאגר סיפורי מורשת

סבתי אסתר מספרת: 

 

"בחרתי לספר על סבי אליעזר, אבא של אמי, שאביך טל קרוי על שמו.

 

סבי אליעזר בורדו, נולד בבלרוס וגם נפטר שם בהיותו בן 105. זכורה לי ילדות מרגשת במחיצתו, למרות שחוויתי את קשיי מלחמת העולם השנייה, בהיותי צעירה מאוד.

 

סבא אליעזר היה איש חכם מאוד. הוא הפגין ידע רב, בעיקר בתחום הרפואה הטבעית וצמחי מרפא ואהב לעזור. אנשים רבים בסביבת מגורינו הקרובה והרחוקה היו מגיעים לבקש עצות לחוליים ולמכאובם, ולקבל תרופות שהוא רקח, מעשה ידיו. הוא הכיר תכונות וסגולות של כל פרח וצמח שגידל אצלנו בחצר הבית. 

 

פעם הגיעה לביתנו משפחה: אב, אם ובתם, שהייתה אז נערה מתבגרת. הנערה לוותה ע"י הוריה ישובה על כיסא גלגלים. כשהבטתי מקרוב ראיתי שרגלה האחת, לכל אורך השוק, הייתה שחורה. אוכל לתאר זאת כשטף דם חזק וכהה. שמעתי את דברי הוריה שאמרו שבביקורם האחרון אצל הרופא, הוא אמר שחובה לכרות את רגלה, מה שיוביל לנכותה וכמובן לחוסר יכולתה לנוע עצמאית. 

 

סבי הקשיב לדברים, ניגש לפינת הרוקחות שלו, ערבב סוגים שונים של משחות, חזר והגישם להורי הנערה. הוא הורה להם למרוח את המשחה פעם ביום ולעסותה על כל האזור הנגוע והבטיח שהבחורה תשוב לאיתנה.

 

כעבור כשבועיים שבה המשפחה,  באותו הרכב, רק שהפעם הנערה התהלכה על רגליה בריאה ושלמה!

תשע"ה 2015