מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סבא רבא רבא מורי יעקב זוכה בפרס ישראל על תרומה מיוחדת לעבודה

עופרי וסבא וסבתא במפגש הרב דורי
סבא יעקב בתמונה משפחתית של חמש דורות
סיפור מיוחד ומעורר השראה על דמות אצילת נפש שהנחילה ערכים של יושר ואמת לדורות הבאים וקיבלה על כך את פרס ישראל.

סבא רבא רבא מורי יעקב זכה בפרס ישראל על "שירות חיים למופת בעבודה"

סבא יעקב או כפי שהיה נקרא בפי כל מכריו "מורי יעקב" היה אציל נפש ותלמיד חכם. קודם שעלה ארצה מתימן בשנת 1949 עבד כחייט לפרנסתו, נישא לסבתא זוהרה ונולדו להם חמישה בנים ושתי בנות בתימן ובת נוספת שנולדה בארץ.

%d7%a2%d7%95%d7%a4%d7%a8%d7%99-6

סבא יעקב ונעמי בתו

כשעלה לארץ גר עם משפחתו במחנה העולים בראש העין, ולאחר מכן התיישב במושבת הבילויים גדרה ובנה שם את ביתו. במחצית שנות החמישים החל לעבוד כפועל חקלאי בחברת "נטע" לעיבוד פרדסים וכרמים, מעדותם של אנשים עולה מסירותו הגדולה לעבודה, השכנים מעידים שהיה יוצא כל בוקר יחד עם הסבתא והטורייה על גבם וכך צעדו כארבעה קילומטר רגלי למקום העבודה. חבריו לעבודה מציינים במיוחד שלא היה מוכן לבזבז זמן על דיבורי סרק כי ראה בזה גזל מבעל הבית, כאשר ישבו לאכול היה חוסך בדיבורים עם החברים ומקצר את הפסקת האוכל וחוזר מיד לעבודה. מי שראה את חצר ביתו – התפעל מכמה היה נקי לא רק מעשבייה אלא אפילו מאבנים שהיה מלקטם בידיו. כזה היה סבא רבא: מאד יסודי בכל תחום שעסק. באחת ההזדמנויות שאלו עיתונאי האם הוא מרגיש שקיפחו את העדה התמנית והוא השיב: "לא, אף אחד לא עזר לי להוריד את הטורייה מהכתף".

(להלן קטע מתוך ספר שנכתב לציון 100 שנים לגדרה, לקוח מתוך חוברת שמציינת את התפתחותה של גדרה ובה יש את הסיפור של יחיאל אברהמי, שהוא בנו של סבא יעקב. יחיאל היה גם מנהל חט"ב ומנהל המוזיאון בגדרה).

מספר הבן יחיאל אברהמי: "אצלנו נהוג לומר, כי צריך האדם שיהיה בו אהבת האדם ואהבת שמים. אבי מגשים באורחות חייו את שניהם. אבי אינו קונה בחנות אחת אלא בכל החנויות בגדרה, כל פעם במקום אחר. הוא טוען שצריך לפרנס את כולם. אבי דתי מאוד. בגיל צעיר נעשה מלמד תינוקות, "מורי" ועד היום מרבה אבי ללמוד בבית וללמד גם את הנכדים. בשכונה מכנים אותו "מורי יעקב". בתימן עבד כחייט וכשעלה ארצה עבד שנים ארוכות כפועל שכיר בחקלאות. היה קם ב- 3:00-4:00 בבוקר ומתפלל, לבוש בגדי חג לתפילה. אח"כ פשט את בגדיו והחליפם בבגדי עבודה ויצא לעבודת יומו. היה צועד ברגל מרחק לא קטן לכביש הראשי ומשם היו מסיעים אותו עם פועלים אחרים לשטחים החקלאיים. כאשר הציעו את שמו כמועמד להיות "פועל מצטיין" הגיעה ועדה לבדוק את מעשיו. כשהגיעו לשטח מצאו את הפועלים נחים ורק אבי עובד – והוא הזקן מכולם. שאלו אותו אם הוא עובד בקבלנות והוא השיב: "אין קבלנות בעבודה. צריך לעשות את העבודה באמונה בעבודת אמת". אבי הקפיד תמיד לבצע את עבודתו בשלמות וכשקטף פרי בפרדס הניחו במיכל בעדינות לבל ייפגם. "אני אוהב את העבודה וכל תפוז חשוב לבעל הפרדס ולמדינה" אמר … וכל משכורתו הייתה משכורת צנועה של פועל שכיר. כאשר נודע כי נבחר לחתן פרס ישראל והעיתונאים באו לביתנו הוא לא התרגש, לחץ ידי כולם בעדינות ובנימוס ועיניו מאירות מאהבת הבריות."

יעקב אברהמי נבחר לחתן פרס ישראל, מפני שבאורחות חייו הוא מסמל וגם מגשים את האתוס של הציונות הדתית, אתוס של עולים מאמינים, שומרי דת ומסורת שבאו ארצה לעבוד את אדמת ארץ הקודש, מכל הלב ובאמונה שלמה ותמימה."

מורי יעקב היה גם תלמיד חכם בתימן לצד עיסוקו כחייט היה גם מלמד ילדים תורה, כל מי שהגיע אליו לביקור זכה מיד לכיבוד ונתבקש לברך, והיה אומר לו "אולי תגיד איזה דבר תורה שלמדת" ומיד היה נכנס לשוחח עמו בדברי תורה. פעם כשביקר בבית מכרים הוא ראה בביתם את הספרייה התורנית עם הש"ס וכו', ושאל את בעל הספרייה: "האם אתה לומד בכל הספרים האלה?" לכך הוא נענה: "כל פעם לומדים באחד והיתר לעיון כשצריך". תשובתו של סבא מורי יעקב הייתה: "כל ספר שיש צריך ללמוד אתו".

לאחר 23 שנות עבודה בשנת 1977, זכה ב"פרס ישראל" על תרומה מיוחדת לעבודה

%d7%a2%d7%95%d7%a4%d7%a8%d7%99-5

סבא יעקב במעמד קבלת הפרס

%d7%a2%d7%95%d7%a4%d7%a8%d7%99-3

בראיון עיתונאי לרגל קבלת הפרס אמר "אני אוהב את העבודה, כל תפוז חשוב לבעל הפרדס ולמדינה" (עיתון מעריב 20.4.77)

%d7%a2%d7%95%d7%aa%d7%a7%d7%a2%d7%95%d7%a4%d7%a8%d7%99-2

עבודתו נמשכה לאחר מכן, לצד טיפוח ביתו ולימוד תורה לצאצאיו. סבתא זוהרה שימשה כמנהלת עבודה בחברה למיון זרעים. במלחמת יום הכיפורים שכל את בנו יוסף שלחם כטנקיסט ברמת הגולן והותיר אחריו אישה וארבעה ילדים, יהי זכרו ברוך. סבא יעקב זכה והאריך ימים ונלב"ע בגיל 103. ביום פטירתו נולד לו צאצא דור חמישי, לאחר שראה בחייו 15 צאצאים מדור חמישי.

%d7%a2%d7%95%d7%a4%d7%a8%d7%99-1

סבא רבא רבא של עפרי כהן – חמישה דורות

הזוית האישית

עופרי: למדתי מהמפגשים הרבה דברים חדשים שלא ידעתי. נהניתי מאוד לפגוש את סבא וסבתא וגיליתי שהיה לי סבא רבא מאוד מיוחד שזכה בפרס ישראל, הייתי שמחה לו יכולתי לפגוש אותו.

סבא וסבתא עובדיה ומרגלית טיירי: התכנית תרמה מאוד לקשר בינינו, ועופרי גילתה דברים רבים שלא ידעה קודם.

מילון

טוריה
מעדר כבד בעל כף מלבנית ורחבה (אתר מילוג)

מחנה עולים
מחנות עולים היו למקומות היישוב הזמני של העולים החדשים, שהגיעו בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל. (אתר מילוג)

נלב"ע
ראשי תיבות של הביטוי: נלקח לבית עולמו

ציטוטים

”"אני אוהב את העבודה, כל תפוז חשוב לבעל הפרדס ולמדינה" “

”"כי צריך האדם שיהיה בו אהבת האדם ואהבת שמים"“

”"כל ספר שיש צריך ללמוד אתו"“

”"אין קבלנות בעבודה. צריך לעשות את העבודה באמונה עבודת אמת"“

הקשר הרב דורי