מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סבא רבא יוסף היה חבר של דוד בן גוריון

איתמר וסבתא נילי שימקו
סבא וסבתא
משפחת נילי אפרימי ושוקה שימק ו- התהוות משפחת שימקו

סבתא נילי אפרימי מספרת לאיתמר על אביה יוסף:
 
"אבי יוסף נולד בשנת 1906 ברוסיה. הוא עזב את ביתו בגיל 20 כדי להכיר את העולם הגדול. במהלך מסעותיו בעולם, הגיע לארץ ישראל והתיישב בתל אביב. יוסף החל לעבוד בסלילת כבישם  ובנה את הכביש ברחוב ארלוזורוב. בלילות היה מבלה בחבורת "טרסק" שהייתה עושה שמח.
 
מאוחר יותר התחתן עם אימי יונינה. המצב הכלכלי בארץ היה קשה, לפיכך היה הוא המלצר בחתונתו שלו. במהלך השנים הכיר את בן גוריון שהיה חברו, כשנשאל מה רצונו להיות? אמר בן גוריון השני. אבי היה איש ספר והגות, כתב מאמרים בעיתון "דבר".
 
סבתא נילי מספרת: "לאמי ולאבי, נולדו שלושה ילדים: שרה מורה, אני, נילי מורה בעברי וישראל רואה חשבון".
 
סבתא נילי נולדה בשנת 1941 בתקופת מלחמת העולם השנייה. הוריה קראו לה בשם נילי כי רצו להדגיש "נצח ישראל לא ישקר". סבתא מספרת: "בילדותי חוויתי חוויות וטיולים רבים בתנועת הנוער "מחנות העולים", אפילו עלינו למצדה דרך מעלה האסיים וזה לקח לנו חצי יום, מאז ועד היום אני בקשר עם חברי בתנועת הנוער. סבא שוקה נולד בשנת 1935 במשפחה בת שבעה ילדים.
 
סיפור ההיכרות של סבי וסבתי – המכתב ללא הכתובת
"אני סבתא נילי, שרתתי בצבא כסמ"לת. נסעתי במסגרת תפקידי לדרום הארץ לראות תרגיל של חיל הקשר בהצנחת ציוד צבאי. בדרך חזרה לביתי  עצרתי טרמפים, מאחר ובאותם ימים, לא הייתה תחבורה רצופה כמו היום, עצרתי טרמפ ליד "כפר סילבר" שליד אשקלון. עצרה לי משאית שבה היה נהג צעיר בשם שוקה, דיברנו ושוחחנו במשך שעתיים על הכל.לאחר שירדתי לא היה לי שום כתובת ופרטים נוספים על שוקה, מלבד שמו.
 
במשך שבוע רציתי לדעת מה שלומו של שוקה, מאחר והיה מצונן. לא מצאתי דרך להגיע אלי ולכן שלחתי לו מכתב לפי הכתובת שוקה, נס ציונה, ללא כתובת וללא שם משפחה. המכתב הגיע במקרה לאדם אחד ששמו שוקה היימן שהיה נשוי ובעל משפחה.
 
אשתו של אותו שוקה כעסה אליו ושאלה אותו: "מדוע הוא מתחיל עם כל מיני בחורות שכותבות לך מכתבים". שוקה היימן קרא את המכתב וידע שהוא לא האיש שלקח בטרמפ את החיילת. הוא ידע שבנס ציונה יש רווק בשם שוקה שימקו ולכן התקשר לביתו ואמר שיש לו שיש עבורו מכתב מחיילת שנסעה איתו.
 
שוקה שימקו חשב, אולם לא זכר שנסע עם חיילת מכיוון שעברו כמה שבועות. לבסוף נזכר בנסיעה איתי. ואישר  כי המכתב מיועד אליו. שוקה קרא את המכתב בעיון רב ושלח לי מכתב תשובה ומאז החל הקשר ביני סבתא נילי לבין שוקה הסבא".
 
סבי וסבתי יצאו ובילו יחד בטיולים משותפים וחוו חוויות עם חברים. לאחר שנה, התחתנו. הנישואים הניבו שלושה ילדים נפלאים ותשעה נכדים! הבכורה, יפעת אימא לדורין, אורן ואוהד ובעלה ערן. היא ובעלה בעלי חנות מנעולים ידועה ברעננה.הבן השני, מושיק אבא שלי, של שי ושגיא שנשוי לרלי  אמנו.
 
ההורים שלי רואי חשבון ושניהם עוסקים במקצועם. הבת הקטנה טלי, אמא לעידו, נדב ורוני ובעלה גיא. מתגוררים בשוויץ בעיר ג'נבה כבר 11 שנה ומגיעים לישראל מספר פעמים בשנה. המשפחה המורחבת נפגשת בהרכב מלא הרבה פעמים, מפגשים מאושרים ושמחים. המשפחה המורחבת שלנו חוגגת את החגים יחד וכולנו נהנים ומרוצים.
 
העשרה
עיתון "דבר": " דָּבָר היה עיתונה היומי של ההסתדרות הכללית, והופיע בין 1925 ל-1996.העיתון נוסד בידי ברל כצנלסון ומשה בילינסון, וגליונו הראשון ראה אור ב-1 ביוני 1925, בשם "דבר – עיתון פועלי ארץ ישראל". ההצעה לשם העיתון מיוחסת בדרך כלל לחיים נחמן ביאליק, אך יש המייחסים אותה לברל כצנלסון"
 
ניל"י (ראשי התיבות: נצח ישראל לא ישקר, שמואל א' ט"ו כ"ט) הוא ארגון שהוקם בשנת 1915 ופעל ביישוב העברי בארץ ישראל בתקופת מלחמת העולם הראשונה. הארגון, שמנה בשיאו פחות מ-30 חברים פעילים, עסק בעיקר בריגול, בניסיון לסייע לצבא הבריטי לכבוש את הארץ מידי האימפריה העות'מאנית. בנוסף לפעילות הריגול, עסק הארגון גם בהברחת כספים מחו"ל ליהודי ארץ ישראל, ובהמשך גם בניסיונות להשיג הישגים מדיניים. לאחר כשנתיים של פעילות חשפו העות'מאנים את רשת הריגול. חלק מראשי הרשת נתפסו והוצאו להורג וכמה מאנשיה נשפטו לעונשי מאסר. לאחר תפיסת הרשת הענישו העות'מאנים וכלאו גם אנשים רבים שכלל לא היו קשורים לפעילותה". ויקיפדיה
.‏
תשע"ו

מילון

עיתון "דבר"
דָּבָר היה עיתונה היומי של ההסתדרות הכללית, והופיע בין 1925 ל-1996.העיתון נוסד בידי ברל כצנלסון ומשה בילינסון, וגליונו הראשון ראה אור ב-1 ביוני 1925, בשם "דבר - עיתון פועלי ארץ ישראל". ההצעה לשם העיתון מיוחסת בדרך כלל לחיים נחמן ביאליק, אך יש המייחסים אותה לברל כצנלסון.‏

ניל"י
ניל"י (ראשי התיבות: נצח ישראל לא ישקר, שמואל א' ט"ו כ"ט) הוא ארגון שהוקם בשנת 1915 ופעל ביישוב העברי בארץ ישראל בתקופת מלחמת העולם הראשונה. הארגון, שמנה בשיאו פחות מ-30 חברים פעילים, עסק בעיקר בריגול, בניסיון לסייע לצבא הבריטי לכבוש את הארץ מידי האימפריה העות'מאנית. בנוסף לפעילות הריגול, עסק הארגון גם בהברחת כספים מחו"ל ליהודי ארץ ישראל, ובהמשך גם בניסיונות להשיג הישגים מדיניים. לאחר כשנתיים של פעילות חשפו העות'מאנים את רשת הריגול. חלק מראשי הרשת נתפסו והוצאו להורג וכמה מאנשיה נשפטו לעונשי מאסר. לאחר תפיסת הרשת הענישו העות'מאנים וכלאו גם אנשים רבים שכלל לא היו קשורים לפעילותה.

ציטוטים

”סבא רבא יוסף "אני רוצה להיות בן גוריון השני"“

הקשר הרב דורי