מאגר סיפורי מורשת

שמי אורית ואני סבתא של ליהיא בת 9, הלומדת בבית-ספר צליל בחדרה.

אני מתעדת את סיפורי ששמעתי מאימי – רחל על משפחתה. אני דור תשיעי בארץ, אמא נולדה בתל-אביב, סבתה נולדה בירושלים וגם סבתא-רבה שלה. לאימא של סבתא שלי קראו "אמנה" שזה בספרדית לדינו "סבתא גדולה". שמה היה רחל, לסבתא רחל (סבתא של אימי) הייתה צמה ארוכה והיא נהגה להחביא סוכריות קטנות מתחת לכרית. כל מי שבא לבקרה קיבל סוכריה. היא נפטרה בגיל 100 בגלל זקנה.

מקור משפחתי הוא בספרד. בביתי דיברו ספרדית לדינו. לסבא של אימא שלי היה בירושלים תנור לחם בו היו מכינים את הלחם של כל השכונה. אימי  נקראת על שם סבתה שנולדה בתקופת המנדט הבריטי, והיא גדלה בלב תל- אביב.

בתקופה זו היו מהומות, הם גרו קודם בפלורנטין ואחר כך עברו לגור בבוגרשוב שזה במרכז תל-אביב.

אימי  היתה צעירה ורזה וסבתא שלי "שמחה" הייתה נוסעת עד צפת לקנות לה שמנת מיוחדת. היא גם סיפרה לי שבתור ילדה היה להם עוצר ולא יכלו לצאת מהבית. אימי למדה בבית-ספר "אליאנס" שהוא מאוד מכובד. הייתה להם תלבושת אחידה. בנוסף היא הייתה חברה בתנועת הצופים. הם תמכו בז'בוטינסקי  וכך היא הכירה את אבא שלי שקוראים לו שלמה ז"ל, שבצעירותו היה שומר ראש של בגין.  סבא יעקב וסבתא שמחה (מצד אימי), נולדו בירושלים, עיר הקודש. סבא שלי שקראו לו יעקב היה ממקימי מע"צ. הוא בנה את תל אביב וסלל כבישים.

גם סבא יעקב וסבתא רינה (מצד אבי) נולדו בארץ. סבא יעקב היה בין הראשונים שעבד ברכבת, ואני זוכרת בתור ילדה שכל פעם שנסענו, שאלנו את אמא ואבא לאיזה סבא נוסעים – סבא רכבת או סבא פיקולינו .

סבא יעקב שעבד במע"צ דאג להכניס את הבן שלו,יוסף, לעבוד במע"צ, ויוסף הכניס את בעלי, חיים ז"ל, לעבוד במע"צ. כך עבדו כמה דורות ממשפחתי במע"צ. סבתא  שמחה הייתה מאוד דתייה ובבית שמעו הרבה סיפורי תנ"ך. בת-דודה של אימי, מטילדה , שהיום היא מעל גיל 85 סיפרה לי שיש בית-כנסת במרוקו שהוא על שם המשפחה שלי "עדני". גם משפחתו של אבא שמרה על מצוות ולסבא יעקב היה בית-כנסת בחולון, והוא היה שם החזן. כאשר ההורים שלי התחתנו הם גרו במושב נורדיה ליד נתניה, ואחר כך עברו לנתניה.

כאשר אני התחתנתי עם בעלי חיים ז"ל. גרנו במושב עין-ורד ליד תל-מונד. אחר כך עברנו לקיבוץ ליד אילת "גרופית" ואחר כך עברנו לחדרה. שם משפחתי התחיל במזרחי, אחר כך עדני, ביטון, ועכשיו אלפנץ.

היום יש לי 4 בנות מקסימות ו-8 נכדים שאני מספרת להם את כל הסיפורים, כל אחד צריך לדעת על עברו עד השורשים… בתקווה שהסיפורים ימשיכו לעבור מדור לדור. 

 

תשע"ו, 2016