סבא אסיר ציון בעיראק
מעצרו של סבי הואשם בציונות ובגידה במולדתו עירק
היו מהומות נגד מדינת
ישראל בשנת 1948. הממשל העירקי רדף את היהודים וסבי היה פעיל
בתנועת החלוץ. הוא הפיץ הודעות
מישראל לבני הנוער ולבתי כנסת ובין הסטודנטים
היהודים.
לילה אחד נשמעו דפיקות חזקות בדלת וביקשו מנעים, סבי, לצאת החוצה.
כך הוא נילקח לכלא ושם החלו
החקירות כדי להוציא ממנו את שמות חבריו ופעולתם .כמובן, שהוא סרב למסור כל מידע על חבריו. בינתיים
אימו שרפה את כל
התמונות והמסמכים שהיו בבית.על ריצפת בטון בלי כלום בבית המעצר.
אחרי לחצים רבים התחיל שלב של
עינוים. מדובר במניעת שינה במשך ארבעים ושמונה שעות ושוב חקירות.
השלב הבא במסכת
העינויים היה מניעת אכילה ושתיה 24 שעות. שוב הוא לא סיפר כלום והם המשיכו בעינוים
על ידי הצלפות פלקה
בכפות רגליים יחפות. בשבוע השני למאסרו
הענישו את הקבוצה בהסתובבות סביב מגרש
הכלא במשך כל הלילה עם תחתונים בקור עז עד הבוקר. היו כאלה שלא החזיקו מעמד והתעלפו. כעבור כמה ימים
העמידו אותם למשפט וגזרו עליהם שבע שנות מעצר
ועבודת פרך. בלילות היו קושרים כל
10אסירים בידיהם
ורגליהם בשלשלאות. בתקופת המעצר היו פעמים שאסירים שבתו רעב תקופה של 30 יום על מנת לקבל
תנאים
קלים יותר ואז קיבלו אוטונומיה על
חלוקת המזון ואיכותו.
לאחר שנה העבירו אותם במשאיות לבית כלא שבמדבר (נורת סלמן). בדרך אל הכלא ירו על האסירים וחלקם
נהרגו. את השאר העבירו לנוגרת סלמן שם המשיכו את תקופת המאסר בתוספת עינויים
ועונשים עד תום תקופת
המאסר שנמשכה 7 שנים.
בינתיים קמה מדינת ישראל
והעבירו את האסירים בעיניים קשורות ובידיים אזוקות לשדה התעופה ולמטוס ישר
לישראל. במטוס פתחו את עיניהם והחתימו אותם על מסמך שהם עוזבים את עירק מרצונם החופשי.
סבא הצטרף למשפחתו שהתגוררה במעברת רמת השרון ולאחר תקופה מסוימת עברו
לגור ברמת השרון ושם
הכיר את סבתי רבקה.
הברית שלי עם סבי כסנדק
משוב של עידו הנכד:
למדתי מסבתי המון על העבר של
סבי ולמדתי על מה שקרה לסבי בגולה.
חיכיתי מאוד לשיעור הזה ואני
רוצה להודות לסבתא שלי שבאה כל שבוע למפגשי השיעורים בתכנית הקשר הרב דורי. נהניתי לעבוד איתה
ושמחתי על
ששיתפה אותי בסיפורים על סבא.
משוב של סבתא רבקה:
אני מאוד מרוצה מאופן שיתוף הפעולה יחדיו. למדתי שהנכד שלי מאוד מוכשר
והתעניין בעבר של סבא שלו.
נהניתי מאוד עם הנכד שלי עידו בזמן שיעור הקשר הרב
דורי. בהזדמנות זו יכולתי לתאר את עברו של נעים
הסבא בתקופת חייו בגלות במדינות
ערב כיהודי עד עלייתו לארץ.
מילון
אסיר ציוןאסירי ציון או מסורבי עלייה היו יהודים, בעיקר תחת המשטר הקומוניסטי, שלא הורשו לעלות לישראל משיקולים פוליטיים. מקור המונח כנראה באמירתו של רבי יהודה הלוי: "ציון הלא תשאלי לשלום אסירייך". אנשים אלו נקראו גם "סירובניקים" - תרגום של המונח refusenik באנגלית. ססמתם של קבוצה זו היה "שלח את עמי" ו"לשנה הבאה בירושלים הבנויה".
ציטוטים
”ספרתי על עברו של נעים, הסבא, בתקופת חייו בגלות במדינות ערב כיהודי עד עלייתו לארץ“