מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

נס ההצלה

סבתא רחל ונכדתה חני
סבתא רחל מספרת
כשהגעתי לפרדס שומעות אוזניי קולות עמומים, שנשמע כמו אימאל'ה אימאל'ה

שמי רחל פוקסמן,  כיום אני גרה בשיכון חב"ד בלוד, אני רוצה לספר לכם על חוויה מיוחדת שחוויתי בעודני ילדה בבית ספר יסודי בכיתה ז'.

נולדתי באלגי'ר בשנת 1949 ועליתי לארץ בשנת 1952 בגיל 3. סיפורי התרחש בשנת 1955 גרתי אז בגני תקווה, הגובלת בין קריית אונו לסביון, (מקום יוקרתי).

גרנו בצריף מעץ ובחצר היה לנו פרדס של תפוזים, בתקופה זו כולם היו גרים בצריפים מעץ. מושב עירוני ליד פתח תקוה נודע כמקום מגורים לאנשים אמידים. בתקופה זו עדין היו מקררים שלא פעלו באמצעות חשמל אלא על ידי קרח.

ודאי שאתן לא יכולות להבין ולתפוס מצב כזה, היום המקררים כולם חשמליים. אז בתקופתי הייתה מכונית שהנהג היה שורק במשרוקית לבשר את בואו, כדי שהתושבים יצאו מביתם לקנות את הקרח. לאחר זמן מה הגיע עידן המקרר החשמלי, אלו שהיה באפשרותם לקנות את המקרר החשמלי, החליפו את המקררים הישנים, שפעלו עם קרח למקררים שפעלו באמצעות חשמל ואת המקררים הישנים זרקו למקומות נטושים.

זה קרה באחד מימי הקיץ החמים ביותר, אחי הגדול שהיה אז בחופשה מהצבא הגיע הביתה. הוא ביקש ממני שאכין לו ארוחת ערב. ולחץ עלי שאכין לו מיד את האוכל. הוא שלח אותי לקנות מוצרי מזון מהסופר מרקט שנמצא במרחק רב מהמכולת הקטנה. לא היה לי הרבה בררות והלכתי בלי חשק.

רצתי בכול כוחותיי היה זה בשעת בין ערביים סמוך לחשכה. לפתע, כשהגעתי לפרדס שומעות אוזניי קולות עמומים, שנשמע כמו אימאל'ה אימאל'ה בהד שהולך ומתחלש, תהיתי מהיכן באים הקולות.

זה היה נשמע כמו קולות מצוקה, הסתובבתי לימין ולשמאל, רצתי לכול הכיוונים עד שבהשגחה פרטית הגעתי למקרר ישן, שנזרק משום מה לשטח מבודד בין עצי התפוזים. פתחתי את המקרר… ולפתע מגיחים משם שני ילדים קטנים, זה היה אחי הקטן מוישל'ה וחברו. שניהם בני 4-5 נשמו מלוא ראוותיהם את האוויר הצח ומספר שניות אחר-כך פתחו במנוסה לעבר בתיהם. יש לציין דלתות המקררים פעם היו  עולות בסגירה כזו שמי שנלכד  מבפנים אינו יכול לצאת בכוחות עצמו, אלא רק על ידי גורם חיצוני, שהיה יכול לשחררו מכלאו. אילולא כן היה נלכד ל"ע עד הסוף המר.

(כיום בעקבות מקררים כאלו הדלתות יכולות להיפתח מבפנים, אבל מי שלא היה חפץ במקרר ישן הם חייבו להסיר את הדלת). בעקבות האירוע שהתגלגל לידיי, חזרתי מיד הביתה מלאת התרגשות ובהלה מהמקרר המצמרר הזה, כמובן הארוחה של אחי נשכחה…

אין להסביר במילים את גודל הנס הגדול הזה שחיים ניצלו ואת הזכות שזכיתי להיות השליחה של הקב"ה. אמי כשראתה את אחי הקטן מוישל'ה, שנקרא על שם אביה שהיה רב גדול באלגי'ר, בכתה ולא מצאה מילים בפיה להודות לה' יתברך על גודל הנס.

היא נזכרה בחלומה המופלא לילה לפני כן, ובו הופיע אביה בחלומה ומוסר לה: אזהרה "אנא שימרו על מוישלה". החלום שחלמה אמי בלילה, הציק לה כל היום ולא נתן לאמי מנוחה. היא הסתובבה עם מועקה ולא ידעה את פישרה, ולכן היא גם הדליקה נרות ביום הזה, שיהיו בעז"ה בשורות טובות.

הזוית האישית

לכול סיפור יש הוראה – הלקח הנלמד מסיפור זה הוא, ראשית שצדיק בא בחלום, להזהיר מפני סכנה ולעורר רחמים עלינו, ובפרט על מי שנקרא על שמו. דבר נוסף, כיוון ששמעתי לקול אחי הגדול זכיתי במצווה של הצלת נפשות. ובמצווה של לשמוע ולכבד את האח הגדול. ולמרות שרציתי לסרב, שלח אותי ה' להציל שתי נשמות טהורות.

מילון

גני תקווה
גני תִּקְוָה היא מועצה מקומית בבקעת אונו, מחוז המרכז בישראל, מצפון לסביון, מדרום לפתח תקווה וממזרח לקריית אונו. כשאר ערי ויישובי בקעת אונו, גני תקווה היא פרוור של תל אביב. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1953.

ציטוטים

”'מצוה גוררת מצוה'...“

הקשר הרב דורי