מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בשנת 1946 בט"ו בשבט, בסופיה שבבולגריה בשם מטילדה לוי.

אני בת זקונים אחרי 2 אחים ואחות. בבולגריה נפטרה אימי אחרי מחלה כשהייתי בת 1/2 שנה ואבי התחתן עם אישה אחרת בשם מרים. בשנת 1948 עליתי לישראל עם הוריי ואחי ישראל. אחי הבכור נסים ואחותי ניצחונה שרתו בעליית הנוער ולכן הם הגיעו לארץ לפני ובדרך נתפסו על ידי הבריטים ונכלאו במחנה מעצר בקפריסין. הם שוחררו בשנת 1947, עלו לישראל ושרתו במלחמת העצמאות על המדינה.

אני הגעתי עם משפחתי הקטנה למחנה עולים בפרדס-חנה ומשם עברנו לגור בבית ביפו. בגיל 3 נפטר אבי ונשארתי לגור עם אימא ואחי. כשהגעתי לגן החליטה הגננת להחליף לי את השם ל: מזל בן יוסף (למרות שלא שיניתי מעולם את שמי בתעודת זהות) קוראים לי כך גם כיום.

בשנת 1950 פרצה מגפת הפוליו בישראל ואני נדבקתי בה. אימא פחדה לנתח אותי, ורק מגיל 13 התחלתי בסדרת ניתוחים, במהלכם לא הלכתי לבית הספר וללמוד. שכבתי עם גבס במיטה במשך חצי שנה. הילדים בבית הספר ובשכונה דחו אותי, מכיוון שהוריהם פחדו שאדביק אותם במחלה. 

נכותי לא הפריעה לי להתקדם בחיים ולהצליח להגשים את חלומותיי. סיימתי בית ספר ייסודי ומאז נשלחתי לעבוד כשוליה במתפרה ובמשך הזמן התחלתי ללמוד את מקצוע התפירה.

אחת מאהבותיי היה לשיר. אהבתי מאוד לרקוד ולשיר . השתתפתי בקייטנות של "אילן" , שזו אגודה לילדים ולאנשים נכים. בקייטנות השתתפתי בטקסים ושרתי בפני קהל גדול. בקייטנות השתתפתי בטקסים ושרתי בפני קהל גדול.

התחתנתי ואחרי שנה נולדה אימא של מיתר ואחריה נולדו לי עוד שני ילדים. יש לי כיום 8 נכדים: ארבע בנות וארבעה בנים. למירי יש 3 ילדים, לאורי 3 ילדים ולאדיר 2 ילדים. עוד אהבה יש לי וזו הסריגה,כיום אני מורה בחוג סריגה ב "צוותא סורגת" ב"פסגות" חולון.