מאגר סיפורי מורשת

  ניסים נולד בתימן בשנת 1949. בבית ניסים דברו בשפה הערבית וגם עברית.

בשנת 1949 ניסים עלה לארץ כשהיה בגיל חודש לארץ ישראל . בדרך עלייתו לארץ ישראל, עצרו בעדן ומשם במטוס לארץ ישראל.

לפני העלייה למטוס, ביקשו  השליחים לשים את כל הכסף והזהב לשים בשקים מפני שהמטוס "לא יוכל להמריא מהכובד". משפחתו של ניסים עשתה זאת ולא הוחזר להם הכסף והזהב.ניסים עלה בעלייה בנקראת עליית הקסמים  (על כנפי הנשרים) שבו רוב תימן עלתה ארצה.בטרם החל מבצע על כנפי נשרים, בשנות השלושים והארבעים של המאה ה-20 החלה עליה מתימן בזרם בין השנים 1939 עד 1942שנות שיאה שלמלחמת העולם השנייה, עלו לפי מה שניסים אמר בערך 500 אנשים  מתימן לארץ ישראל בעזרת הסוכנות היהודית . ובשלבי קליטתם הראשונים סיפרו לניסים שבארץ טיפלו בעולים פעילים שלהתאחדות התימנים. בין השנים 1943 ל-1944 משלא ניתן היה להעלות עולים מאירופה לארץ, התגבר זרם העלייה ולארץ ישראל עלו 4,267 עולים מתימן.בחודש מאי  ואחרי כמה זמן לאחר העלייה,נסגרו שערי היציאה ובערך כ-7,000 יהודים שכבר יצאו מתימן נתקעו בעדן. ורוכזו במחנה מיוחד שהוקם בסיוע ארגון הג'וינט בשם גאולה,ולמזלו של ניסים, הוא לא היה בניהם.

עם עלייתה של משפחתו של ניסים, הם התיישבו בראש העין ושם גרו באוהל. משם עברו למושב אחיעזר לצריף מפח בו היה חדר אחד, ולאחר מכן בנו בית בן שני חדרים שבו חיו עשר נפשות .

 אבי צדוק, ואמי מרים נולדו בתימן. שמו של סבא וסבתא הם סאלם וחלימה, נולדו בתימן.

הסיפור הזכור  במשפחה  קרה בראש העין שבישראל. כאשר ניסים היה קטן,ניסו לחטוף אותו כמה פעמים אך אימו התערבה בעניין וטענה שהילד בריא ואין צורך שיטפלו בו הורים אחרים. אימו של ניסים שחששה שיחטפו אותו, חשבה על רעיון מסוים וקנתה ערסל שמחובר לבטנה כדי למנוע את חטיפתו.

ניסים מספר שהיו מספרים לו שבתימן, היו מבטאים בשמחה בשירה וריקודים ובימי שישי היו הולכים לבית כנסת ולאחר מכן היו שרים שירים ולמדו תורה.כשניסים היה בן 8. באו אנשים באמצע השיעור ולקחו את ניסים למרפאה ניידת ואמרו לו שיש לו גזזת(פצעים בראש). משם לקחו אותו לתל השומר והכניסו את ניסים לתוך חדר,שמה גילחו את ראשו בסכין,אחרי הגילוח השכיבו את ניסים במיטה,קשרו אותו בחגורות בידיים וברגליים שלא יזוז ואז חיממו שעווה (חומר הנראה כמו דבק מגע) ושפכו על ראשו של ניסים והתחילו לדפוק לו על ראשו. לאחר כמה זמן, התחילו למשוך ולנוריד את השעווה מראשו של ניסים, ולקינוח שפכו מעל ראשו יוד בצבע ירוק והיו כאבים עזים מאוד,כך ניסים מתאר את פעולה זו:" כאילו ששפכו מי אש על הראש". אירוע זה היה קורה בכמה ימים באמצע הלמידה.אחרי שראשו הבריא,לקחו אותו שוב למרפאה הניידת.

ניסים למד בבית ספר במושב אחיעזר ודיברו עיברית ואנגלית לצורך למידה.ניסים הכיר הרבה חברים בעיקר במושב והם עדיין בקשר עם חלק גדול מחבריו.בימיו של ניסים היו נוהגים לשחק המשחקי כדור כגון: מכניים וכדורגל. ניסים השתתף בתנועה בני עקיבא ויצאו לטיולים בעיקר בדרום.

אצל ניסים בחג הפסח היו אופים מצות , המאכלים שלנו היו : מרקים למיניהם, ג'חנון, קובנה, מלווח, עוגות שמרים, פיתות בטבון ואורז אדום.

ניסים עבד בילדותו – בגיל 11 במשק של משפחתו בעיקר קצירה,חליבה.

לאחר הצבא עבד ניסים  בתעשייה האווירית ליד שדה התעופה.

ניסים נפגש עם בת זוגתו בבריכה בתל אביב, בגיל 24 ניסים התחתן עם בת זוגתו במקום ששכן בחולון. לפני החתונה היה נהוג לחגוג 7 ימי שמחה בבית הכלה רק נשים ובבית החתן רק גברים, כך היה נהוג בעדה שלו.

היום, ניסים עובד כאב בית בבית ספר "ניר צבי" כבר חמש שנים,התחביב של ניסים זה בעיקר עבודות עשייה לדוגמה: תיקון דברים,שיפוצים.

.ניסים אוהב לשמוע שירים בכל הגוונים.

כאשר ניסים היה בצבא בשנת 1967 בתחילת גיוסו.ניסים ביקש להתקבל ללהקה הצבאית. אך ניסים לא התקבל מכמה סיבות:

1. ניסים היה צריך לבקש עוד לפני גיוסו לצבא.

2. ניסים ביקש שוב אך לאחר זמן קצר פרצה מלחמת ששת הימים.