מאגר סיפורי מורשת

נולדתי וגדלתי במושבה יבנאל בגליל התחתון. בשנת קום המדינה. שנות ילדותי עברו בנופי המושבה השוכנת בבקעה המוקפת הרים ובין שדותיה. היינו שייכים וקשורים לקרקע. היינו ילדים מאושרים שנשאנו בתוכנו חוויות שייחרתו לעד.

אהבתי את כל החגים במושבה שלי אבל שיא גאוותי היה ביום העצמאות. תהלוכת הלפידים בערב יום העצמאות היא מסורת ביבנאל מאז קום המדינה וכשהדליקו  את האבוקה הגדולה אשר בערה כל הלילה, על ראש ההר ואנו ילדי כיתה ח' ירדנו עם חשכה בעקבות אבינועם גרינברג שהיה נציג ההורים, ויצרנו את נחש האור, זה היה שיא ההתרגשות.

בטקס זה עברו אצלנו מהאבל של יום הזיכרון לחגיגות יום העצמאות. מדי שנה היה תורם של תלמידי הכיתה הבוגרת, כיתה ח', לרדת עם הלפידים. החל מכיתה ד'- ה' הייתי מתבוננת בקנאה בהכנות, בעלייה להר ובירידה עם הלפידים ובכיליון עיניים מחכה שאהיה כבר בכיתה ח' ויגיע תורי להשתתף בתהלוכת נחש אור הלפידים וכשזה הגיע ההתרגשות הייתה גדולה מאוד.

התארגנו כל הילדים עם לפידים. הלפידים עשויים היו מפחיות שימורים ובתוכם פיסת בד שק טבולה בנפט הקשורות בפחיות למוט. את הפחיות הכנו בשבוע שקדם לחג וחיכינו…. חיכינו שייתם יום הזיכרון. בינתיים בשעות בין הערביים עלינו כל אחת ואחד מאיתנו עם הלפיד שלו, על משאיות שהעלו אותנו אל ראש ההר.

רק כשירד הלילה, היה כבר חושך ותם יום הזיכרון, עבר אבינועם גרינברג והדליק לכולנו את הלפידים מהאבוקה הגדולה. מלמעלה מתגלה מראה מרהיב. כל המושבה המוארת נגלתה אלינו מראש ההר. התחלנו בגאווה גדולה את הירידה בשבילי ההר למטה. כך יצרנו את נחש הלפידים אל עבר הבקעה לכיוון המושבה. היה חושך ורק אור הלפידים הראה לנו את הדרך. כשהגענו, עברנו ברחוב הראשי לקול שירה ומחיאות כפיים. המבוגרים ושאר הילדים הצטרפו בשירה ובריקודים עד לבית הזיכרון; כך נפתחות מדי שנה חגיגות העצמאות במושבה שלי, יבנאל.

הזוית האישית

תחיה

התכנית מדהימה, מרשימה ומעצימה מאוד את הקשר הרב דורי ובשל כך היא ראויה לציון לשבח. למרות המרחק הגעתי לרמת הגולן מאשדוד בשמחה ובגאווה רבה כדי להשתתף עם בכור נכדי עילי גולן בן ה 13 בתכנית הקשר הרב דורי.

סבתא תחיה חיה בילדותה