נוסון חאין – סיפורו של ווטרן
אני נוסון חאין. נולדתי ב- 1 לינואר 1922 בעיר דאוגבספילס בלטביה.
בין ה- 16 ל- 20 ליוני 1941, עוד לפני הכרזת המלחמה בין גרמניה וברית המועצות, אני כחייל של ביה"ס של חיל הרגלים- רוגאי, השתתפתי בקרבות בלטביה, על יד בעיר לייפאיה, היכן שהגרמנים הנחיתו חיל נחיתה אווירי, כדי לגרום בהלה כללית.
את כל משפחתי הרגו הגרמנים. ביערות פוגול בפרברי העיר דאוגבספילס. מדצמבר 1941, אני בהרכב האוגדה הלטבית. השתתפתי בקרבות ההגנה על מוסקבה. בפברואר 1942 הוענק לי אות הצטיינות הדגל האדום.
הייתי פצוע שלוש פעמים. לאחר ההחלמה שלחו אותי ללימודים בפקולטה הצבאית במכון המרכזי לחינוך גופני במוסקבה. הייתי נושא דגל במסדר הניצחון בכיכר האדומה במוסקבה ב-24 ליוני 1945.
בשנת 1946 סיימתי את לימודי ועבדתי בקתדרה צבאית במכונים בריגה.
לאחר השחרור מהצבא עבדתי בין השנים 1953 – 1979 כמנהל בקתדרה התרבות של האוניברסיטה הממלכתית הלטבית. בשנת 1954 סיימתי את לימודי הפקולטה למשפטים באוניברסיטה זו.
בשנת 1974 קיבלתי תואר דוקטור. אני רב סרן במילואים, נכה מלחמה.
העליה לישראל
בשנת 1979 עליתי ארצה עם משפחתי. בשנת 1980-1983 עבדתי כמורה בבית ספר מיוחד. משנת 1993 כשפרשתי לגמלאות, השתתפתי בפעילות חברתית בארגונים שונים בישראל.
במערכת ההסתדרותית הנהגתי סמינריונים לעולים חדשים. באותה עת השתתפתי ואחר כך הדרכתי בעבודות ועדת ברית ותיקי מלחמת העולם השנייה שנלחמו בנאצים בדרום תל אביב, ומ- 2010 אני חבר ועדת מחוז תל אביב.
משנת 2012 אני חבר מרכז מועצה ברית ותיקי מלחמת העולם השנייה ובו בזמן, יושב ראש בית דין חברי ברית נכי מלחמת העולם השנייה בישראל.
תיעוד הסיפור
השנה , תשע"ד משתתף בתכנית הקשר הרב דורי עם תלמידי בית הספר מודיעים בתל אביב.
מנחת תכנית ליאורה כהן
מילון
רוגאיחייל של בי"ס חיל רגלים